קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להכות על חטא. הכספים הקואליציוניים האלה היו מזמן צריכים להיכנס לבסיס התקציב במדינת ישראל – הכספים לתקנת ארגוני הנוער, הכספים לתוספת תקציבית לבריאות, הכספים לרווחה, לביטחון תזונתי, כרטיסי המזון, לחינוך, רפורמת אופק חדש. יעידו עלי חבריי בבית הזה שאין אצלי ילד חילוני, ילד חרדי וילד ערבי.
שמעתי קודם את חבר הכנסת ווליד טאהא, שדיבר על הילדים בנגב. אז אני רוצה לומר לך שנושא המיגוניות לבתי ספר בנגב אינו קשור לבעיה תקציבית, ואני מזמין אתך לבוא להשתתף איתי גם בשולחנות עגולים שאני מכנס עם חבר הכנסת יוסף עטאונה, עם ואליד אלהואשלה, ועוד היום, כדי לפתור את המשבר אצל הבדואים. אני נלחם גם לכספים לתרבות וספורט של כל המגזרים – חרדי, חילוני, ערבי, עולים. אני מנהל מלחמת חורמה מול ראשי האוניברסיטאות לדאוג למתווה ראוי יותר לאנשי המילואים, ואנחנו הולכים לכנס ועדה נוספת על הנושא עם חבר הכנסת מיכאל ביטון. אני שומע טענות על כספים קואליציוניים שאמורים להגיע לעולים. אני גאה בכל שקל שמגיע לעולים בזמן הזה.
כספים למורים חרדים? האם מורה חרדי שמלמד מתמטיקה, מלמד אנגלית, שווה פחות ממורה חילוני?
די עם הדמגוגיה הזולה הזאת שלכם, בואו תצטרפו, תגיעו לוועדת החינוך, תיחשפו לנתונים.
נרטיב שקרי, שבא – ואת יודעת מאיפה מגיע הנרטיב הזה? אני אגיד לך, אפרת. אני אגיד לך מאיפה הנרטיב השקרי הזה נולד.
הוא נולד מתרגיל אוצרי בזוי, שבמשך שנים גרם לכך שהציבור החרדי הופך להיות שק חבטות של החברה הישראלית.
אני רוצה להגיד לכם בצורה ברורה: אנחנו לא מתנצלים. אני גאה בבחורי הישיבות, באברכי הכוללים. אני גאה בהם. אשריכם, אשרי חלקכם, הלוואי שיהיה חלקי עימכם. רק בחודשים האחרונים נחשפנו לתרומה הענקית שלהם לחברה הישראלית. אותו אברך שאתם מכים בו מבוקר עד ערב הוא אותו מתנדב שמתנדב באיחוד הצלה, בזק"א, בעזר מציון, ביד שרה, בידידים.
אני קשקשן? בוא, אני מזמין אותך. אותו אברך ששקוע ימים ולילות בלימוד התורה – –
– – עוזב את הקידוש בליל שבת, מניח את הכוס, עוזב את המשפחה שלו והולך להציל נפשות. תפסיקו להכות בהם.
תפסיקו, די. אתם רוצים להכות? תכו בי, בחבריי מש"ס, באותם שרים שהולכים ומזיזים את רגליהם והולכים לאותה אוכלוסייה שאנחנו כביכול לא מייצגים.
347 מילים של יוסף טייב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.