קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מגיע לדיון הזה הערב בתחושות מאוד קשות. במלחמה הקשה שמדינת ישראל מנהלת מזה 58 ימים, מול הטרגדיה שחווינו, מול האובדן הקשה והמאמץ המלחמתי העצום, שחוצה מחנות, "זכינו" במנהיגות כלכלית כושלת, הזויה, מגזרית, לא מקצועית.
ראשית, לגבי הצעת החוק, אין שום ספק כי הממשלה חייבת להגדיל את הגירעון. הבעיה היא שבהתנהלות הפוליטית והפיסקלית היא טועה פעם אחר פעם. הממשלה שמגדילה את הגירעון, ללא ניצול של כל המשאבים הקיימים בקופת המדינה, מעבירה מסר רע מאוד גם לציבור, גם לשווקים הבין-לאומיים, גם לחברות הדירוג. יש לכך השלכות, ויש לכך סיבות.
ומעל הכול, ביזת הכספים הקואליציוניים הגדולה. אחרי שעיכבה במשך שבועות רבים את התקציבים למפונים, לרשויות בדרום ובצפון, לעסקים הקטנים, הפעם הממשלה, בניגוד מוחלט לצורכי המלחמה וגם להבטחות של עצמה, מנסה בכל הדרכים הפסולות לשמר את השמנת הקואליציונית של השותפים. במקום להפנות כל שקל בתקציב לצורכי החזית והעורף, הממשלה מקצצת, שימו לב, רק 14.7% מהכספים הקואליציוניים. מעל 85%, כמעט 5 מיליארד שקלים, יופנו לחינוך שלא מלמד ליבה, לתלמידי ישיבות שלא מתגייסים, ובעיקר לקופה הקטנה של מפלגת הציונות הדתית במשרד המיותר של אורית סטרוק. זה מקומם ובלתי נסבל.
הערב אני פונה אליכם, ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר סמוטריץ': ההיסטוריה לא תשכח את המחדל הביטחוני העצום של השבת השחורה, 7 באוקטובר, אבל לא פחות את המחדל הכלכלי בעת המלחמה – את הפוליטיקה הקטנה, את השקרים, את חוסר האחריות, את ההפקרות.
כבוד השופט בדימוס אליקים רובינשטיין אמר פעם: לציבור הזכות לדעת לא רק על עבירות פליליות של איש ציבור אלא גם על התנהלות בלתי מוסרית מצידו שיש בה מידה של כיעור. היום אנו מבחינים היטב בהתנהלות הבלתי-מוסרית והמכוערת של הממשלה הזאת בזמן המלחמה, ולכן זו חובתנו המוסרית לא רק להציב לה מראה, אלא גם להיאבק ולהוקיע את ההתנהלות הזאת, ולקדם תקציב נכון, הוגן וצודק, למען כלל החברה הישראלית. תודה רבה.
289 מילים של ולדימיר בליאק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.