קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני. חבריי חברי הכנסת, בראשית דבריי אני רוצה להשתתף בצערה של משפחת קסטלמן על האירוע שובר הלב, הטרגי והנורא שקרה במדינת ישראל. אני גם רוצה לקרוא מפה לשני הצדדים: אל תסיקו מסקנות. תנו למשטרה לחקור, תנו לצבא לחקור, תנו לפרקליטות לגבש ממצאים. אנחנו חייבים לחקור את זה עד תום באופן נקי לגמרי משיקולים פוליטיים. האירוע הזה חייב להיבדק ולהיחקר, כי מגיע לנו לגור במדינה כזאת שכשקורית בה טרגדיה כזאת, אסון כזה, אז חוקרים, ואם יימצאו אשמים, אז מעמידים אותם לדין, ויש מערכת סדר מסודרת. אז באמת, אני מבקש מכל מי שיושב בבית הזה: אל תיכנסו לאירוע. חכו שזה ייגמר, ואז כל אחד יגיד מה שהוא רוצה להגיד. שמעתי את ראש הממשלה: זה קורה. לא, זה לא קורה. דבר כזה לא קורה. דבר כזה חוקרים, ומי שאשם, מעמידים אותו לדין.
אני רוצה לדבר על מה ששמעתי פה קודם כששר האוצר עלה לדבר וניסה שוב להחזיר את ההיפרדות שלנו ואת הריבים המיותרים בחברה הישראלית. אז אני רוצה לומר משהו לשר האוצר: המורים החרדים צריכים לקבל בדיוק את אותם תנאים כמו המורים של הילדים החילונים, והתקציב הזה צריך להיות בבסיס תקציב. זה לא צריך להיות קופה קטנה של אף אחד. לא צריך לעשות את זה במחשכים. ילד חרדי וילד חילוני צריכים לקבל אותו דבר, באותו דיווח, באותה שקיפות, עם אותה מערכת כמו בכל מדינת ישראל.
כמו בכל מדינת ישראל. מערכת הלימוד צריכה להיות מפוקחת כמו שקורה בהרבה מאוד מקומות במדינת ישראל. אז אני מאוד מצטער לאכזב את שר האוצר, לא תצליח לפלג אותנו בנושא הזה. כן, יש לי אליך הרבה שאלות: למה בירור יהדות, שהגיע ממשרד ראש הממשלה – אני לא יודע מה זה אומר, כנראה זה המשרד של אבי מעוז – קיבל 2 מיליון שקלים? משרד המסורת, שהוא בעצמו עדיין לא יודע מה הוא עושה, קיבל 9 מיליון שקלים. הקשרים עם התפוצות, אחד הדברים החשובים ביותר שיש במדינת ישראל, קיבלו פחות מתקציב מערת המכפלה ופחות מתמיכה באנשים עם מוגבלויות.
משפט אחרון, אדוני, ברשותך. אני רוצה לשאול את שר האוצר: איך אתה מרגיש בנוח עם העובדה שאנחנו חברי הכנסת מקבצים פה נדבות בשביל הלוחמים שלנו, בשביל המפונים, ואתה לוקח את הכסף הזה לעצמך בשביל פוליטיקה קטנה? הציבור רואה, הציבור יזכור, וכל מי שיהיה מעורב בדבר הזה גם ישלם.
357 מילים של רון כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.