קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, זאת הפעם הראשונה שאני עומד כאן.
תודה רבה לכולם. אני חייב לשתף אתכם. כחבר כנסת חדש, לפני שנכנסתי תהיתי אם המקום הזה וכל הרעל שיש במקום הזה, לכאורה – אם מה שאנחנו סופגים כאן מועבר החוצה או מבחוץ אלינו. אז אני אומר לכם באופן חד-משמעי שהשיח הזה עובר החוצה.
אני רוצה להתחיל ולדבר כאן על התקציב. כל חבריי דיברו עליו. הייתי רוצה לגעת בנקודה שאף אחד לא העלה אותה ולהתמקד במה כן אפשר לעשות.
טלי, אני אשמח – אני יודע. זאת פעם ראשונה – מוותרים.
אנחנו נמצאים כאן היום כי אנחנו דנים בתקציב, ואנחנו עושים פוליטיקה בזמן מלחמה, למרות שכולם דיברו על זה שזה הזמן להגיע להסכמות ולהבנות. ועדיין אנחנו רואים, מהמעט שאני נמצא כאן בבניין הזה, שעדיין הפוליטיקה נמשכת. כנראה מישהו שכח בממשלה שאנחנו בזמן מלחמה.
אני רוצה לדבר על מערכת בריאות הנפש, שנמצאת במצב מאוד קשה. זו מערכת שהורעבה במשך שנים וגם הוזנחה. תהיתי לעצמי אם מישהו בממשלה מבין את גודל הבעיה שיש כיום במשרד הבריאות, בעיקר במערכת בריאות הנפש. אנחנו עוברים ימים מאוד קשים, כולנו. כל אחד יכול להבין מהסביבה הקרובה שלו איזה מאמץ, ובאיזה מקום רגשי אנחנו נמצאים. רציתי לשאול את כבוד השר: האם בזמן שאתם מחלקים את הכסף מחדש חשבתם, בשינוי התקציב, לראות איך משפרים את השכר של הפסיכולוגים והפסיכולוגיות בשירות הציבורי במדינת ישראל, כדי שיוכלו לחזור ולעבוד בשירות הציבורי? כי היום פסיכולוג מרוויח פחות מבייביסיטר.
40 שקלים לשעה. כל אזרח היום, או חלק גדול מהאזרחים במדינת ישראל פונים היום לשירות הפסיכולוגי, ועוד לפני השבת הארורה היינו צריכים לחכות שנה וחצי כדי לפגוש פסיכולוג. היום המצב הרבה יותר קשה.
השאלה שלי, עוד הפעם, לאחד מחברי הממשלה שנמצא כאן: אם כבר אנחנו מתעסקים בכסף ובשינוי תקציב, לא לגעת בנושא? התשובה היא לא, אני רואה, בסדר. ואם אנחנו כבר מתעסקים בכספים קואליציוניים ובשינוי תקציב, האם אנחנו יכולים להקדים את הפעימה השנייה לרפורמת הישג לעובדים הסוציאליים ולשפר את שכרם? ואולי נוכל למלא גם תקנים של 1,500 תקנים של עובדים סוציאליים ריקים. יש תקנים. יש כסף.
אני בסדר. אני רק מסיים, ברשותכם.
במשך חודש אנחנו דנים בוועדת הבריאות על השינויים במערכת בריאות הנפש – – –
כבוד היושב-ראש, אני מסיים. אנחנו במשך חודש דנים בוועדת הבריאות לגבי בריאות הנפש. בשבוע האחרון נאמר לנו שיש 2 מיליארד שקלים, ועכשיו השר הוריד את זה למיליארד. אבל הדבר הכי אבסורדי הוא שבמשך שמונה שנים, מ-2015, כשהרפורמה יצאה לפועל, משרד הבריאות לא הצליח להעביר, או שהוא לא יכול להעביר, נתונים לגבי הפעילות של קופות החולים והכספים שעוברים עבור השירות הפסיכולוגי. אז אני אומר, איך אפשר לבנות תוכניות או לתכנן תוכניות אם אין לנו נתונים? אנחנו יודעים את התשובה. תודה רבה.
431 מילים של ירון לוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.