קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מדובר כאן על הגדלת הגירעון בתקציב המדינה עד סוף השנה. אני רוצה לפנות לכל מי שמקבל את ההחלטות, אם זה בכנסת ואם זה בממשלה. החברה הבדואית – מאז 7 באוקטובר, כשהרקטות נפלו על הבתים שלנו, ועד עכשיו, הגורמים הרשמיים במשרד האוצר, אם זה מס רכוש ואם זה משרד האוצר, לא מתחשבים באוכלוסייה. עד היום לא יצרו קשר עם האוכלוסייה, ואין להם שום כוונה לפצות את האנשים בכפרים הלא-מוכרים. פנינו גם ללשכת ראש הממשלה וגם לפיקוד העורף ולמשרד הביטחון על מנת להציב מיגון בכפרים הלא-מוכרים, וההתעלמות מהתושבים הבדואים היא מוחלטת. זה מאוד מפתיע בתקופה הזאת, כאשר המדינה התחייבה לא להשאיר אנשים מאחור. פיקוד העורף וגם משרד הביטחון לא מתייחסים לחברה, לא מתייחסים למנהיגות הבדואית בנגב, לא מתייחסים לאנשים וגם לא נותנים פתרונות.
אני חושב שבתקציב המדינה ובגירעון שמוצע אסור להשאיר את האנשים מאחור, אסור להשאיר את החברה הבדואית מאחור. צריך להתייחס לאנשים, וצריך לכבד אותם. הבדואים, יש להם אחריות מאז 7 באוקטובר ואפילו לפני זה, והם מחויבים למדינה. אני חושב שהגיע הזמן שאנשים יקבלו החלטות בהתאם ויתייחסו לאנשים בצורה שווה.
היום הייתה לנו ישיבה בוועדת החינוך – אומנם ישיבה לא רשמית, שולחן עגול – בנושא השביתה במועצה האזורית אל-קסום. יש בתי ספר בחרבת אל-וטן, באל-פורעה, בסעווה ובעוד יישובים – בתי ספר שלמים ללא מיגון. הדרישה שלנו ממשרד החינוך היא – א. לאשר את ההרשאות במשרד החינוך ולהציב מיגון; ב. גם להסדיר את כל נושא ההסעות שם על מנת שאנחנו לפחות נסיים את השנה הזאת בהתייחסות טובה לתלמידים שלנו; ולאשר את התקציבים למועצה על מנת שהיא תצליח להתנהל ולעזור לתלמידים בתקופה הקשה הזאת.
אני חושב שהגיע הזמן שיסתכלו על החברה הבדואית, החברה הערבית בנגב, בצורה שווה, וייתנו לה את כל מה שמגיע לה. תודה.
277 מילים של ואליד אלהואשלה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.