קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, נחשו מי אמר: ילד חרדי הוא לא חצי ילד.
ילד חרדי הוא לא חצי ילד – נכון מאוד. נכון מאוד. ילד חרדי הוא ילד ולא חצי ילד. אבל ראש הממשלה, שאמר את הדבר הזה, ושר האוצר שלו, מוכיחים במעשיהם שמבחינתם ילדים בישראל – יש בהם גם חצי ילדים. מבחינתם, ולפי סדר העדיפויות שלהם כפי שרואים בהצעות התקציב, ילד ערבי הוא חצי ילד. היושב-ראש, בהצעת החוק אין כסף לילד הערבי בנגב כדי להבטיח לו מיגונית, ואין כסף לילד הערבי בנגב שיקנה לו טיפול נפשי ורגשי בעת מלחמה. ואין כסף בהצעת התקציב כדי להשוות את התנאים בין ילד לילד במדינת ישראל, בין ילד יהודי לילד ערבי בכל הקשור לתקציבי החינוך, הרווחה, הבריאות, ובכל התחומים.
יודעים למה לילדים הערבים אין כסף בהצעת החוק? כי בעיני ראש הממשלה ושר האוצר הגזען שלו, ילד ערבי הוא חצי ילד, ולא מגיע לו את מה שמגיע לילד אחר. הוא צריך להתבייש. הוא ושר האוצר שלו צריכים להתבייש שבעת הזו מעבירים כספים למתנחלים, שמתנכלים לפלסטינים ומדכאים אותם, תוך כדי שמירה של חיילים. תתבייש.
170 מילים של ווליד טאהא. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.