קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד יו"ר הישיבה, כנסת נכבדה – אבל אני אשמח לשקט.
אתה מוסיף לי עוד זמן. אני מבקשת את הזמן, את 20 השניות הללו.
תודה רבה. התקציב לפירוק החינוך הממלכתי והציבורי בישראל, זה הסיפור של התקציב הזה. אני רוצה להסביר. מדינת ישראל מתקצבת ב-100%, תקצוב חינוך והוראה, את החינוך הציבורי הממלכתי שהיא רואה בו החינוך לישראליות קולקטיבית, מחברת, מסלילה לתעסוקה, לפרנסה, לכל מה שהיינו רוצים מהילדים והנערים שלנו. הרי לא הגיוני שהחינוך הפרטי, המפלגתי, ללא הליבה, ללא השקיפות, ללא הדיווח, ללא המינהל התקין, שמסרב לחשבת, שמסרב למפקחים – לא ייתכן שזה חינוך שיקבל כמו החינוך הממלכתי. אבל יותר מזה, מה יקרה רגע אחרי אופק חדש ברשתות החרדיות? יוגש בג"ץ על ידי החינוך הפרטי בישראל וגופים נוספים, ויבקשו השוואה. חוות הדעת שבוחנות את זה כבר אומרות שלא יהיה אפשר לסרב לתת גם להם. אז המיליארד השנתי הזה יהפוך ל-2.5 מיליארד שיוצאים מהחינוך הממלכתי הציבורי שלנו אל חינוך ממיין וסלקטיבי ומעמדי. מצד אחד חינוך שלא מאפשר ליבה והזדמנות שווה, ומצד שני חינוך מעמדי פוגע. מי ייפלו? השכבות המוחלשות והפגיעות, אבל גם ישראל שאנחנו רוצות ורוצים לראות כאן. זה בדיוק מה שיקרה כאן.
אני מאמינה, כבוד היו"ר, בחינוך ממלכתי חרדי. עשיתי על זה כנס. אני מאמינה שזרמים יכולים להיות חלק מהחינוך הממלכתי בדיוק כמו הרב עובדיה, זכרו לברכה, בדיוק כמו המורשת שלו. אתם מחריבים את הבסיסים שהאומה הזו נשענת עליהם בגלל אתנן פוליטי, בגלל ברית פוליטית – – –
אל תגידי לי "שנאה", טלי. אל תגידי לי "שנאה". הקשר שלי עם החברה החרדית ידוע שנים ארוכות. לא תוציאי את זה ממני. ואני מבקשת להמשיך לדבר.
אני אומרת כאן דבר עקרוני. מה שהמדינה מתקצבת כשירות ציבורי, ממשלתי, מוסדי, לא יכול להיות לחינוך הפרטי באשר הוא, ובטח לא לזה המסליל בערות והיעדר הזדמנות. חד-משמעית. ואני רוצה להגיד לך, שנאה זה מי שמונעים מילדים חרדים, מנוער חרדי, שוויון הזדמנויות. לא בכדי אין מומחה אחד בישראל לתחום החינוך, אין מומחה אחד לתחום חקר האי-שוויון בישראל, שתומך באיוולת הזו. לא סתם לא תמצאו מומחה אחד, כי כל אדם שמבין את השלכות הרוחב של פגיעה אנושה בחינוך הממלכתי מבין מה קורה כאן.
ואני אסיים – כבוד היו"ר, סליחה – בשירו של נתן אלתרמן מ-4 ביולי 1958 "למורי ישראל בוועידתם": "יש אומרים: המורה הוא אומן. יש אומרים: הוא אומן. אך יש רגע / אשר בו הוא למעלה מזה: הוא לוחם ובונה ובורא! // לו ישקיף המורה בגאון על דרכו שעבר בה עד הנה, / לו ישקיף במלוא און לבאות ויאמר: אך התחלתי מלאכתי! / לו יהיה בית הספר לבית היוצר! כך דינו! לו תהיה נא / כמנוף לו, ולא כמין סד, החותמת 'מוסד ממלכתי!' / זו חזית אשר אין בימינו כבדה ונכבדת ממנה / ודמיון ותנופה וחידוש היא דורשת כיום לא בכדי!" למען ישראל של כולם, של שוויון הזדמנויות, של עתיד, תעצרו את האיוולת הזאת.
444 מילים של נעמה לזימי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.