הצעת חוק זכויות החולה (תיקון מס' 13), התשפ"ג–2023

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אז נתחיל בזה שיצא לי להוביל את ועדת הבריאות בכנסת הקודמת, וקרה מקרה שהגיע שר הבריאות, השר לשעבר ניצן הורוביץ, והוציא חוזר מנכ"ל לבתי החולים שמדבר על כיבוד פסיקת בג"ץ שמתירה הכנסת חמץ בפסח לבתי החולים – בתי החולים, שידעו תמיד לאזן בין פסיקת בג"ץ לבין ההכרה שלהם בצורך של הזהות היהודית ושל העם היהודי לשמור על הלכות פסח. מה הפריע לשר הבריאות שלנו בכך שבתי החולים מבקשים לכבד את הציבור היהודי? אז המחשבה אולי שהנחיה כזאת או אחרת תגרום לאנשים שהזהות היהודית עומדת לנגד עיניהם – וזה לא רק דתיים, זה רוב העם במדינת ישראל, שהוא מסורתי, הוא יהודי, הוא מעוניין לכבד – המחשבה שאולי הנחיה כזאת או אחרת תגרום לאנשים לא לכבד את ההנהגות היהודיות שהיו נהוגות עד היום ולעקוף אותן היא הנחה שגויה והיא טעות חמורה. כי אנחנו מדינה יהודית שהזהות היהודית שלה נמצאת בקרבה ופועמת אלפי שנים. אנחנו כאן במדינת היהודים ולא בשום מקום אחר בעולם בגלל ובזכות האמונה והזהות שלנו.

מבחינתי, בשנה שעברה בדיוק בזמן הזה היה "והיא שעמדה" – –

– – קידוש השם על הדברים החשובים שלנו.

איפה העמידה שלנו, אם לא כאן?

במשך דורות אנשים שמרו על הגחלת ועל הזהות היהודית והמסורת גם בזמנים קשים וברגעים קודרים. מי אנחנו, שחיים במדינה ריבונית ויהודית, שזכינו להיות פה אחרי מאות ואלפי שנים? בבתי חולים זה יהיה היום – מחר זה יהיה ברחבי הארץ; היום זה חמץ – מחר זה דברים אחרים. כדור שלג, כי לממשלה לא היו קווים אדומים. אז חג הפסח – דווקא החוק הזה מדבר על כך שהוא לא כופה, וכל מנהל בית חולים רשאי להגדיר מה מותר ומה אסור – –

– – ולמנות מישהו שיעדכן ויודיע לאנשים. למה? כי בתי החולים הם המיקרוקוסמוס של החברה הישראלית. עובדים שם כולם: יהודים וערבים, ימין ושמאל, צ'רקסים ודרוזים. לא היה צריך ששר בריאות יבוא וישים אצבע בעין וייצר קרע בעם – –

– – ויגיד מה מותר ומה אסור.

כי בבתי החולים, כל מי ששוכב על מיטת הניתוח לא שואל לפני שהוא נכנס לניתוח אם המנתח הוא ערבי, יהודי או ישראלי או צ'רקסי או מאיזו קהילה הוא מגיע. הדבר היחיד שאותו חולה מבקש זה חסד וחמלה, אם זה במחלקה ואם זה על שולחן הניתוחים. לא היינו צריכים שר שיבוא ויפרק את המיקרוקוסמוס המיוחד שנמצא במערכת הבריאות. שר בריאות שמפלג לא ראוי לו להיות שר בריאות, והאמת היא שהיום, בימים שהם ערב גאולה, הם רק מראים לנו שהזהות היהודית חזקה מכל מפלג כזה או אחר. "והיא שעמדה", שעמדה לנו אז, עומדת לנו גם היום ותעמוד לנו גם בעתיד בזכות אנשים ונשים, כי בזכות נשים צדקניות נגאלו בני ישראל ממצרים, והם גם עתידים להיגאל.

ואם מישהו חלש בחברה – אני אומרת לכם, יהיו כאן אנשים ונשים שתמיד יקומו ברגעים הקשים, ויגידו די, ויגידו: לא כאן ולא בבית הזה, וישמרו על הגחלת הזאת, שעברה מאות בשנים, ושאנחנו נעביר אותה גם בפסח הקרוב מאב לבן. אנחנו, כחברה וכזהות יהודית, החובה שלנו היא לחבר – –

– – ואני כיושבת-ראש ועדת הבריאות, היה לי קשה.

שר בריאות הופך את בתי החולים למקום של שסע ולמקום של ריב – –

– – אני יכולה לומר לכם שהחוק הזה, שהביא חבר הכנסת אוריאל בוסו לוועדה – –

– – ויזם אותו חבר הכנסת גפני – חבר הכנסת גפני, יזמנו הרבה חקיקות חשובות שמחברות, שמאחדות יחד, כי זו המהות של הבית הזה. זה בית של הסכמות. לא יכול להיות שבן אדם לוקח פסיקת בג"ץ שלא תעבור בבית הזה בחיים, כי אין לה רוב בבית הזה, ומחיל אותה בחוזר מנכ"ל על כל בתי החולים ערב פסח. לא. אנחנו נהיה "והיא שעמדה" הזאת, ונגיד לו שזה לא עובד ככה ושזה לא הולך ככה. גם אם חשובה לנו מערכת הבריאות – והיא חשובה לנו, כי זה הלב שלנו בסוף, וזה לא רק הלב שלנו, בסוף כולנו זקוקים לחסד וחמלה. עם ישראל שנים נבנה על חסד וחמלה, וזה לא בושה לתקן.

רות המואבייה היא החסד, אותה קוראים בקבלת תורה.

ולמה קוראים אותה בקבלת תורה? אנחנו מתחילים עכשיו את חג פסח ונסיים בקבלת תורה בחג שבועות. למה רות נבחרה? כי לרות היה חסד, והקדוש ברוך הוא אומר: אני, את החסד הזה רוצה בעם שלי, ורק בזכות החסד והחמלה. ורות היא המתקנת הגדולה ביותר, ואין בושה לתקן – –

– – לא פה ולא בעם שלנו. וכשצריך לתקן אנחנו יודעים לתקן ואנחנו גם נתקן, כי מתיקון יוצאת מלכות. מרות המואבייה יצאה מלכות של דוד המלך – –

– – ומלכות ישראל היום היא כנסת ישראל. וכנסת ישראל, יותר מכולם, יהיה לה "והיא שעמדה", והיא תדע לתקן כשצריך. אז בעזרת השם – –

– – שנזכה לימים של גאולה וברכה. "השם עוז לעמו ייתן, השם יברך את עמו בשלום". אשרינו שזכינו.