קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
לאן, גברתי? הבן שלי מאושפז פה, החייל. אה, כן אני זוכר אותך מהפעם הקודמת. יופי, אז אני יכולה להיכנס? איזו שאלה, רק קודם לבדוק את התיק בדיקת חמץ, זה החוק, את לא רוצה לפגוע ברגשות של רב בית החולים, נכון? לא, לא, לא, רק לא לפגוע ברגשות הרב, חלילה. לא, כי אם יש בתיק חמץ, אני אצטרך להרחיק אותך, ולא תוכלי להתקרב לבית החולים, התפנו לנו הרבה אזיקים אלקטרוניים בדיוק בשביל המטרה הנעלה הזאת. הבאת לבן שלך לאכול? כי זה כשר לפסח, אני מקווה. לפסח זה כשר. אז אני רק מסתכל רגע, מה זה? זה לובסטר, סליחה. אני רואה שזה לובסטר, לובסטר מותר להכניס, זה לא פוגע ברגשות של הרב. כן? יופי, אבל זה לובסטר שנקנה בשבת. לובסטר שנקנה בשבת מותר להכניס, זה לא פוגע ברגשות של הרב. אתה בטוח? זה לובסטר שנקנה בשבת ובושל במסעדת שרצים. בסדר, בסדר, זו לא בעיה, במיוחד לא אם זאת הייתה מסעדה יקרה ממש, אבל. אז יופי, אני יכולה להיכנס לבקר את הבן שלי החולה? לא, שנייה רגע, על מה יושב הלובסטר? שוחד, מרמה והפרת אמונים? לא, לא, הלובסטר יושב על אורז, ואורז פוגע ברגשות הרב, הוא לא מאוכלי הקטניות. אני מצטער, את לא יכולה להיכנס. אבל הבן שלי חולה. לא הבנתי, מה יותר חשוב לך, הרגשות של הרב או הבן שלך החייל? הבן שלי. נו, את רואה למה אנחנו לא בעד לתת לכן להחליט דברים? אתן לא יודעות מה טוב בשבילכן. מזל שלכן שאנחנו פה. עכשיו, תשימי את הגלימה האדומה ואת הכובע הלבן היפה הזה ותצטרפי לאחיות שלך מאחורנית, כי לפה את לא נכנסת.
256 מילים של מרב מיכאלי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.