הצעת חוק זכויות החולה (תיקון מס' 13), התשפ"ג–2023

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

השר אמסלם, בשעה טובה ומוצלחת.

אתה עכשיו כבר תהיה השר התורן. השר אמסלם, אתה השר התורן עכשיו? בשעה טובה.

ישר למילואים.

אדוני היושב-ראש, מכובדי השר החדש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק זכויות החולה (תיקון מס' 13), התשפ"ג–2023. הצעה זו היא מיזוג של מספר הצעות חוק פרטיות של חברי הכנסת יוסף טייב, אוריאל בוסו, ינון אזולאי, משה גפני, ישראל אייכלר, יעקב אשר ויצחק פינדרוס. הצעות החוק הפרטיות הוצעו על רקע פסק הדין בבג"ץ 1550/18, עמותת הפורום החילוני נגד שר הבריאות, שניתן לפני כשלוש שנים, שקבע כי הפרקטיקה שבה נהגו מנהלי בתי חולים, האוסרת הכנסת מזון לשטח בית החולים בימות הפסח, ננקטה ללא הסמכה בדין וגרמה לפגיעה בכבוד האדם, באוטונומיה האישית וכן בחופש מדת של מאושפז הנמצא בעל כורחו בבית החולים ומעוניין לסעוד את ליבו כרצונו בד' אמותיו. כמו כן, הוא קבע, אין לאפשר למאבטח לחפש בכליהם של הבאים בשערי בית החולים. כפי שאמרתי בדיונים בוועדה, צר לנו כי בית המשפט לא קיבל את דעתו של בעל דעת המיעוט בהרכב, השופט ניל הנדל, ולא קבע כי אין מקום לתת פסק דין בנושא כה רגיש.

הצעת החוק הממוזגת פוסעת בנתיב שונה מאלה שהלכו בהם בהצעות החוק הפרטיות, כל אחת בסגנונה, כמובן, והיא מציעה להסמיך כל מנהל בית חולים לקבוע, לשם שמירת כשרות לפסח עבור מטופלים המאושפזים באותו בית חולים, הוראות שאוסרות או שמגבילות הכנסת חמץ למבנה בית החולים, כולו או חלקו. הסמכת מנהל בית החולים, המכיר את ציבור המטופלים בבית החולים, עובדיו, מבנה בית החולים, סוג בית החולים ומאפייניו – הוא יוכל לקבל החלטה מושכלת בעניין זה.

התנאים להפעלת סמכות מנהל בית החולים הם: ראשית, שהדבר נדרש לשם שמירת הכשרות לפסח. יצוין כי בדיוני הוועדה הוסברו האיסורים ההלכתיים החמורים ביותר שחלים בפסח שמעלים חשש מעירוב כלשהו של חמץ, שאינו בטל אפילו בשישים, וגורמים לכך שיש חשש ממגע של החמץ עם כלי האוכל בבית החולים. יחד עם זאת, איסורי ההגבלה צריכים להיות רק אלה שאכן נדרשים לשם שמירת כשרות לפסח ולא מעבר לכך.

שנית, על מנהל בית החולים שמעוניין בהחלת האיסור או ההגבלה בבית החולים לשקול חלופות אחרות לפני שבחר בקביעת איסור או הגבלה על הכנסת חמץ. כמובן שבהסמכה להטיל מגבלות במקום איסור או להחיל את האיסור רק על חלק ממבנה בית החולים מתאפשר עוד מרחב שיקול דעת למנהל בית החולים.

שלישית, מנהל בית החולים חייב להתחשב בזכויות המטופלים ובצורכיהם, לרבות צורכיהם הרפואיים, והוא רשאי גם להתחשב בצורכי המלווים של המאושפזים ובצורכי עובדי בית החולים, ובכך יחויב המנהל לשקול את זכויות היסוד של המאושפזים ולאזנן באופן ראוי במכלול השיקולים, כולל צורכיהם של המלווים והעובדים בבית החולים שנדרשים גם הם לשהות בו וממילא צפויים לסעוד במהלך שהותם.

כדי לאפשר למי שמאושפז או מתכוון להתאשפז בבית החולים בחג הפסח להביא בחשבון מידע על איסורים או הגבלות על הכנסת חמץ לבית החולים, הוצע לקבוע כי הוראות בעניין זה יפורסמו באופן קבוע באתר האינטרנט של בית החולים, ואם אין לו אתר, באתר האינטרנט של משרד הבריאות. כמו כן מוצע לקבוע כי בבית החולים יוצבו שלטים בעניין. כמו כן מוצע לאפשר למנהל בית החולים להסמיך עובד של בית החולים ליידע את הבאים בשערי בית החולים על הוראות אלו. הוועדה אפשרה את הסמכת בית החולים, להבדיל ממאבטח המועסק במיקור חוץ – אחד מעובדי בית החולים – והבהירה היטב כי סמכות העובד תהיה ליידע בדבר הוראות שקבע מנהל בית החולים.

חברי הכנסת, לא חיפוש בתיקים, לא מגנומטרים לחיפוש חמץ, לא למנוע כניסה של מאן דהוא לבית החולים או לעכב, לא סמכות לתפיסת חמץ ולא סמכויות אכיפה כאלה ואחרות, אלא הצעת החוק נועדה להסמיך את מנהל בית החולים לקבוע את הכללים הנכונים, אחרי שהוא קובע את האיזונים, תוך שמירת הדינים. אני סמוך ובטוח שמנהלי בתי החולים יפעילו את הסמכות שניתנה להם בשום שכל ומתוך התחשבות בזכויותיהם של כל הנוגעים בדבר.

אני מבקש להודות לחברי הכנסת היוזמים, שפעלו במסירות, למשרדי הבריאות והמשפטים ולחברי ועדת הבריאות, על הדיונים וההערות החשובות; לצוות המשפטי של הוועדה שטיפל בהצעת החוק, עו"ד נועה בן שבת ועו"ד יעל סלנט; למנהלת הוועדה מיכל דיבנר כרמל; לעו"ד יעקב שטרן. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. אני מבקש מהכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה.

חברי הכנסת, אומר כמה מילים לפני שיתחילו הדיונים. לצערי, אני אומר, אני בטוח שבשעות הקרובות, במסגרת ההסתייגויות, אדוני השר, יעלו פה חברי הכנסת אחד אחרי השני, בעיקר מהצד שמתנגד לחוק. נשפך פה לא מעט רעל, אבל מי שיקרא את החוק באמת ובעיון אמיתי, אתם יודעים שמדובר בחוק דקלרטיבי, שנותן הסברה ויידוע. אמרנו פעם אחר פעם: לא חיטוט בתיקים, לא איסור, לא קנסות, לא מעבר לכך. אם בג"ץ לא היה אומר – אגב, גם השופט פוגלמן, שאמר שצריך לקבוע, והוא התערב בכללים שהיו נהוגים עד עתה – הם אמרו: אם אתם רוצים לתת סמכות למנהל בית החולים, תחוקקו חוק. נתן השר חודשים, וזה מה שאנחנו עושים כעת.

מטרת החוק היא כרגע לשמור על הסטטוס קוו שהיה קיים עשרות שנים, ולא מעבר לכך. אילולא הפסיקה והעתירות, שהיו קנטרניות, לא היינו נדרשים לתת הצעת חוק ולהגיש בכלל חוק בנושא. אבל העתירות הללו גורמות לנו פעם אחר פעם להתערב במה שקיים ומה שמובן מאליו.

מנהלי בית החולים, שאנחנו סומכים עליהם בכל דבר ועניין – לפתוח חדרי MRI, CT, להביא מנתחים מחו"ל או מומחים בתחומים כאלה ואחרים – אנחנו סמוכים ובטוחים שהם ידעו לתת את האיזונים. שוחחתי עם מנהלי בתי חולים ואמרתי להם שגם בימים הללו צריך לזכור שבימי חג הפסח נופל גם חג הרמדאן, לכן בזמן מסוים באותה שעה יהיו כמויות של עובדי בתי חולים, ואולי חלק מהמשפחות, שיצטרכו לאכול את הסעודות שלהם. הם קובעים אזורים מסוימים, יביאו להם גם את המזון – להתחשב בכולם, לצד אלה שמעוניינים.

בן אדם יכול בחג הפסח לבחור אם הוא הולך לטייל בקניון או לא, אבל לבית חולים הוא לא מגיע מבחירה, הוא מגיע מאילוץ. אני יודע שבשנה שעברה, לאחר הפסיקה ולאחר ההוראה העקומה של שר הבריאות הקודם – שכבר איננו כאן בכנסת ואולי היו לו חלק מהסיבות – ששלח מכתב למנהלי בתי חולים ואמר להם: אין לכם שום זכות לקבוע אפילו שלטים בבית החולים ולומר להם שהמקום כשר לפסח – – –

זה המכתב שהוא שלח למנהלי בית החולים, אני אציג לך את זה כאן. היו אנשים שהיו אמורים להתאשפז בחג הפסח ונמנעו מלהגיע. ואדוני היושב-ראש, גם אתה חובש כיפה ויודע שאין עוד הלכה בתורה שכתוב עליה "בל ייראה ובל יימצא", אבל אם מישהו אוכל לידך פיתה זה לא נעים, אבל אתה לא עובר עבירה כי זה לא הבית שלך; בית החולים הוא מרחב ציבורי ובמרחב ציבורי יש כללים שנהוגים – והקראתי גם את מה שבן-גוריון אמר על המרחב הציבורי. לכן גם היום, אגב, רב בית החולים הוא לא תחת הרבנות הראשית אלא תחת מנהל בית החולים, ובנהלים שעובדים בהם בתוך מתחם בית החולים הוא קובע את הכללים. אז אם הוא רוצה להכשיר את המטבחים ולדאוג שהעגלות שמובילות את המזון יישארו כשרות והכלים יישארו כשרים והוא יוכל להמשיך לקבוע את הכללים הללו, הוא צריך לקבוע מרחבים ולקבוע מה חמץ ומה לא חמץ, איזה אזורים, ולחלק את הסמכויות הנכונות.

לכן בית חולים שבמרחב ציבורי צריך לנהוג בצורה הגונה, להתחשב ברגשות כולם, ואני קורא לראשי הסיעות ולמתנגדים: אל תדברו בסיסמאות. בתקופה הזו, שיש יותר מדי חילוקי דעות, ישנם דברים שאפשר להגיד בהם כן. זו מדינה יהודית, ובמדינה יהודית, אם יש דברים שצריך לחדד בזמנים מסוימים – אתם ראיתם שגם בוועדה חברי כנסת שאינם יהודים לא באו להתנגד להצעת החוק. הם הבינו שזה לא חל על בית החולים הנצרתי או על בית החולים האיטלקי, כי שם הוא יודע שאין צורך ואין לו כללי כשרות למקום, ולכן הוא לא יצטרך לקבוע כללים אחרים.

עבודת הוועדה נעשתה בצורה משותפת עם האופוזיציה והקואליציה, גם נכנסו שינויים בעקבות הערות שהעלו באופוזיציה, הערות של משרד המשפטים. עבדנו בתיאום אמיתי, הבאנו חוק מאזן אמיתי. אני אמרתי, עוד הפעם – דיברו תמיד על לחטט בתיקים, לקבוע קנסות, להרחיק אנשים, אנחנו לא נמצאים במקום הזה. חג פסח הוא חג יהודי, שצריך לשמור עליו, כללים. המרחב הציבורי צריך להישאר נקי ולכן אלו דברים שאנחנו מביאים היום לקריאה שנייה ושלישית, תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש.