הצעת חוק זכויות החולה (תיקון מס' 13), התשפ"ג–2023

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

רמי דאג – – – לפחות בגובה המתאים.

תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, בוקר טוב, לילה טוב. אתם יודעים, פה זה כמו שדה תעופה בכנסת – אתה אף פעם לא בטוח מה באמת השעה בחוץ, איזה יום היום, אם עכשיו בוקר או לילה. מה שאני כן בטוח בו, ופה אני אמשיך את מה שהתחלתי השד יודע מתי – 03:00, 04:00 – הלילה אישרו את הצטרפותו של השר הכל-כך חשוב, ערכי ומועיל למדינת ישראל דודי אמסלם. יום עצוב ומיותר לכל הדעות.

יש לי חוב עבור כולם. הבטחתי לסקור את פועלו הרב של דודי אמסלם למען מדינת ישראל, כי הרי מי שעוקב, יודע שאני לא מעריך במיוחד את הבן-אדם. אבל אם אני לא מעריך מישהו, אני נוטה להביא סימוכין למה אני לא מעריך אותו. אז באמת, אחרי שאמרתי לאמסלם את תחושתי – הוא מעולם לא עשה משהו אמיתי, ממשי, בעל ערך עבור מדינת ישראל, עבור הציבור בישראל, אלא היה עסוק, פחות או יותר, בעיקר בג'ובים ובהפצת שנאה – ישבתי לעבור טוב-טוב על היסטוריית החקיקה, ההחלטות שלו בתור שר.

שלום, גברתי. בוקר טוב.

תודה. אז ישבתי טוב-טוב לעבור על היסטוריית החקיקה של דודי אמסלם, על ההחלטות שלו בתור שר, על האמירות שלו, רק כדי לוודא שאני לא טועה. אני אעשה לכם ספוילר, וזה בדרך כלל מוריד קצת מהמתח, אבל תזרמו איתי – הוא לא עשה כלום. הינה, חסכתי לכם את רבע השעה הבאה שלי, אבל מי שמעניין אותו, שיישאר לשמוע. דודי אמסלם באמת לא עשה כלום. הוא באמת שנים פה על פארש, עם פה מלוכלך, אפס עשייה, ובאמת ביזוי אין-סופי של המקום הזה, שגם כך לא סובל מעודף כבוד.

בואו נראה איך בן אדם שבכל פעם תופר עוד ג'וב וחוזר להיות שר – בשביל מה בעצם הוא עושה את זה? מה היה כל כך דחוף לדודי אמסלם לחזור להיות שר, שהוא כבר שבועות מטרלל את הממשלה, עושה משא ומתן? אתם יודעים, הייתם חושבים שאולי הוא עושה את זה כי בסוף, מעמדת השר, מתוך הממשלה, מתפקיד ביצועי לדודי אמסלם, יש איזו כמיהה גדולה לעזור לציבור מסוים. אולי יש לו איזשהו ערך, רפורמה, תוכנית; משהו שבשבילו מר דודי אמסלם, בן אדם שכל מה שהוא עושה זה רק לייצר שנאה בין מזרחים לאשכנזים ולזלזל בכל דבר שטיפה מאיים עליו – בואו נראה בשביל מה כל כך חשוב לו להיות שר.

אז כולם מכירים את אחד החוקים שדודי אמסלם ידוע בהם – ספוילר, זה עוד פעם חוק של קומבינות עבור פוליטיקאים – חוק ההמלצות. תיקון שקובע כי אם העבירה המשטרה סיכום חומרי חקירה לידי הפרקליטות, הוא יעבור ללא עמדתה בכתב. אתם יכולים לדמיין למה לדודי, לוחם הצדק הגדול, היה כל כך חשוב לקדם את חוק ההמלצות. גם היועמ"ש בזמנו, היועמ"ש דאז אביחי מנדלבליט, הביע התנגדות לחוק. היו, כמובן, שראו בחוק שמקדם דודי היקר הזדמנות, עוד פעם, לעזור לאדונו נתניהו, כדי שלא יפרסמו את ההמלצות בחקירות בתיקי 1000 ו-2000. אחרי זה הגיע חוק המפלגות – ואני אחסוך את כל הדבר המורכב הזה. אבל חוק המפלגות לא עושה דבר אחד מאוד ברור – לא מתעניין בכם בשום צורה. חוק המפלגות עוסק בהבחנות ספציפיות מאוד של עסקנות פנים-ליכודית, של מי יקבל יותר כסף למימון פריימריז, לפי הוותק ולפי גודל המפלגה. ושוב, אביר זכויות האזרח ואביר טוהר המידות דודי אמסלם התנדב, נשכב על הגדר כדי לדאוג לכסף בפריימריז של הליכוד ולוודא שהוא יקבל כסף יותר ממישהו חדש, שהוא עדיין לא חבר כנסת. אין, גברתי, אפילו בשעה כזאת, אחרי 48 שעות, לדעתי, ללא שינה, אני לא יכול שלא לדמוע כמעט ולהתרגש נוכח ההקרבה העצמית, נוכח האכפתיות. השליחות הציבורית. שליחות ציבורית.

לא המשכתי בעוד חקיקה, כי כמעט שאין. ומה שהיה זה פשוט עסקנות.

רגע, נכון, את זה אני שומר לסוף, כי זה עדכני. זה פועלו – לא לעשות ספוילר להמשך מפעלו האדיר של דודי אמסלם.

אני אגיד, גברתי היושבת-ראש, למה אני חוזר ואומר מה שאמרתי ב-03:00. אני, כגבר אשכנזי שחי כבר 12 שנה עם גבר מזרחי, והילדים שלנו מזרחים ואשכנזים, לא כל כך מתחבר לקונספט הזה של לרכוב על הקיפוח שהיה, להנציח פערים ולעשות הון פוליטי ציני על דבר כל כך כואב, כשיש עדיין פצע בלב החברה הישראלית. ואני מרגיש שיש לי את כל הזכות שבעולם לדבר על זה כמה שאני רוצה. בשונה מדודי אמסלם, אני בא כדי לוודא שהדורות הבאים שומרים על החיבור, מחזקים אחד את השני, ולא רוכבים על הפערים האיומים שהיו ועל הקיפוח שהיה בשביל פוליטיקה זולה.

אז אחרי זה הגענו לעתירות לבג"ץ, כי הרי דודי אמסלם מאוד מאוד לא אוהב את בג"ץ. ואולי זה בגלל שכל פעם הוא עתר מחדש, והעתירות שלו היו כל כך מגוחכות, כל כך לא מחושבות, שהן פשוט נדחו על הסף. אז בתפקידו – שוב, בתפקידו, שאף אחד לא יכול לשכוח את התרומה שלו לביטחון המדינה ולחיזוק הכלכלה, בתפקידו כשר הדיגיטל הלאומי – כן, כן, זה לא ראש אגף, זה שר דיגיטל – הוא עתר להורות על מינוי מנהל קבוע לרשות החברות הממשלתיות למרות שזה היה בתקופת בחירות והוא לא היה יכול לעשות ועדת איתור. עתירתו נדחתה. לאחר מכן הוא עתר לבג"ץ שיורה לשר הביטחון דאז, בני גנץ, לחתום על מינוי של בועז לוי למנכ"ל התעשייה האווירית לישראל. אתם יכולים כבר להבין מה קרה – זה נדחה בטענה שלדודי אמסלם אין זכות עמידה. ואז דודי אמסלם – שוב, משורר, כידוע; הוא לא רק גזען ועסקן, הוא גם משורר – הלך ואמר על השופט דוד מינץ: בא לי שופט הזוי. סליחה שאני אומר דברים כאלה, באמת: בא שופט הזוי. עלק שופט, אם לא שתה איזה בקבוק וויסקי לפני שכתב, אל תקרא לי דודי, אני לא מתבייש. לאחר מכן, כשמיקי לוי, יו"ר הכנסת דאז, גינה את הדברים שלו, השיב לו אמסלם במילים – באמת שאני פשוט לא אחזור על המילים האלה על הפודיום פה; לא אחזור על המילים האלה, כי זה באמת כבר נמוך מדי אפילו בשביל דודי אמסלם, ואפילו מבזה את הפודיום הזה, שמתבזה פעם בשעה.

אחרי זה דודי אמסלם יקירנו עתר לבג"ץ בדרישה להורות ליועץ המשפטי דאז, אביחי מנדלבליט, לנמק למה הוא לא יורה על פתיחת חקירה פלילית כנגד אביר קארה; עתירתו נדחתה על הסף. לאחר מכן עתר לפתוח בחקירה פלילית נגד השר זאב אלקין ולהפסיק את כהונתו כשר הבינוי והשיכון; גם שם עתירתו נדחתה על הסף. זה לא הסוף. יש לנו גם כמה החלטות באמת מיוחדות וטובות שנובעות מעשייה מחושבת, ישיבה על המדוכה, באמת העמקה. דודי הוא איש של – אתם יודעים, להיכנס בעובי הקורה, לשבת ולייצר החלטות מבוססות נתונים, זה דודי.

אז דודי, הרי כל מה שהוא עושה – אגב, זה חזר עכשיו, מה שהכריע את המשא ומתן זה שהוא שוב קיבל את רשות החברות. זה לא בגלל שלדודי יש איזשהו עניין ברשות החברות ברמה הניהולית, איך לטייב את הארגון – זה פשוט מבחינתו בנק ג'ובים בלתי נדלה. אז בשנת 2020 השר דודי אמסלם החליט לבטל את נבחרת הדירקטורים של רשות החברות הממשלתיות – משהו ששר האוצר לפיד דאז יזם – והוא הודיע את זה כמובן בטוויטר – – – מטעם, שהוא מבטל את נבחרת הדירקטורים, כי אף אחד לא אוהב קריטריונים אובייקטיביים, ברורים, למינוי; אם אפשר לנסות ולמנות מקורבים.

בבקשה.

אז אני אגיד לך מה אני חושב. אני חושב שזה משהו שאין ספק שצריך תיקון, אבל אני לא חושב שבגלל זה צריך לשנות, לבטל את נבחרת הדירקטורים. כי אני חושב שלשמור איזשהו סטנדרט מקצועי מסוים וטוהר מידות זה חשוב. אם יש פה בעיה של גיוון, צריך לטפל בה. אני רוצה להמר מהיכרותי של ארבע שנים עם דודי אמסלם – לא, לא מתוך דאגה למגזר החרדי הוא רצה לבטל את זה, אלא מדאגה למגזר העסקנות. אבל אני, לעומת זאת, אם זה היה ברשותי הדבר הזה, הייתי פועל לגוון את זה, כמו שעשיתי בדברים אחרים. אני חושב שזו הערה מאוד חשובה. לצערי – שוב, וזה עיקר העניין – הוא לא עשה את זה בגלל שהוא הסתכל על הנתון הזה, וזה גם לא הנימוק, אלא, שוב, הוא לא אהב את העובדה שיש פה מערכת שהוא לא יכול לשלוט בה ולא יכול למנות בה. ואין ספק שאם זה הנתון, זה בעייתי.

השופט יצחק עמית הוציא צו ביניים, ואז הגיעו ב-2021 דודי אמסלם, שר הדיגיטל – אני לא מאמין שאפילו יש דבר כזה "שר הדיגיטל הלאומי"; שר הדיגיטל הלאומי ניסה שוב למנות את מקורבו עו"ד אליהו אהרוני לתפקיד יושב-ראש חברת נמלי ישראל. אהרוני היה המפקד שלו בצבא, ומהטעם הזה גם נדחתה היוזמה למנות אותו, בגלל שזה לא עמד בקריטריונים.

לאחר מכן הוא התמקד בכל ליבו; נכנס בנושא של הנפקת מניות מיעוט בתעשייה האווירית. שוב, למען כלל הציבור הרחב. סוגיה שבוערת בלב החברה הישראלית. אין ספק שלצד יוקר המחיה, לצד אתגרים ביטחוניים כמו איראן והתלקחות פוטנציאלית אזורית, לצד ביטחון תזונתי וצורך בהגדלת התקציבים של מערכת הרווחה ולצד החינוך שלנו – משבר המורים והעובדה שהחינוך הציבורי נמצא בחוסר אדיר של מורים – אין ספק שהליך הנפקה של מניות מיעוט של התעשייה האווירית הוא באותה קטגוריה, באותו level. והציבור מחכה בשקיקה לראות איך דודי אמסלם מתכוון לפתור את זה. לצערי, הוא כשל גם בזה.

ואז אנחנו מגיעים, כפי שאמרה גברתי היושבת בראש – ל-2023. דודי הגיש את הצעת החוק הצרפתי, שוב, כדי לעזור לאדונו, שאף אחד לא יוכל להעמיד לדין את בנימין נתניהו. שוב, סוגיה רוחבית, גדולה, משמעותית, שוודאי הצריכה לא מעט הערכות של הגופים הרלוונטיים. אולי הוא גם עשה דוח ממ"מ – בכל זאת, רובנו מוטרדים מחוקים צרפתיים. אתם יודעים, אני מסתובב הרבה בציבור, וזה מדהים איך הוא קולע. דודי אמסלם הוא כמו ברומטר של האזרח הישראלי. הרי אני בטוח שגם את, ממש כמוני, הולכת ברחוב, פוגשת אנשים, והם אומרים לך: מה יהיה עם החוק הצרפתי? אני ממש צריך שתעבירו את החוק הצרפתי. תחשבו עליי, תחשבו על האזרח הקטן. ודודי, דודי, דודי, דודי, באמת, הלוחם ללא חת, לוחם זכויות האזרח, אמר: אני אקח על עצמי לקדם את החוק הצרפתי. אתה מקבל חוק צרפתי, ואת מקבלת חוק צרפתי, כולם יקבלו חוק צרפתי, כי דודי הוא איש צדק. דודי אמסלם חזר לשולחן הממשלה, וכולנו יכולים לדעת שגם אם לאנשים לא יהיה כסף לשים אוכל על השולחן בחג בגלל עליית מחירי המזון, וגם אם יש התפטרות המונית של אנשים במגזר הציבורי, וגם אם קשה לגייס שוטרים בגלל המשכורות, אל תדאגו, יהיה חוק צרפתי. זה יפתור כבר את הכול. עם ישראל, בשעתו הקשה, בצל המחלוקת גדולה, יכול לדעת שלא צריך חינוך, לא צריך בריאות ולא צריך רווחה, לא צריך עוד MRI בפריפריה – צריך חוק צרפתי. מזל שיש לנו את דודי. איזה כיף שדודי חזר לשולחן הממשלה.

וכמובן, לסיום – כי בכל זאת אני החלטתי לעשות עבודה רצינית שתכבד את פועלו הענף של דודי אמסלם – ב-2021 הוא גם התערב במכרז הבין-לאומי להפרטת חברת נמל חיפה. כן, דודי, כאחראי לרשות החברות, מסרב למנות ממלא מקום לתפקיד, לתפקיד – רגע, אה, דודי סירב למנות לחברת נמל חיפה בגלל שאמרו לו שהוא לא יכול למנות מישהו שהוא לא עובד מדינה. עכשיו שוב, מה זה הדבר הזה? מה זה הדבר הזה, שמגיע שר ורוצה למנות מישהו בקומבינה, בלי שום קריטריונים מקצועיים; מישהו שהוא באמת ישב וחיפש מבין המקורבים שלו. עבר, פתח את האייפון, חיפש, חיפש, חיפש – אותו מיניתי, אותו מיניתי, אנחנו לא כאלה קרובים, אותו מיניתי, אותו מיניתי, הוא לא כזה עזר לי בפריימריז, אותו אני צריך. והקריטריונים ברורים: הוא עוזר לי – למה אני לא יכול למנות אותו להיות יושב-ראש חברה? מה קרה? מה קרה, אז הוא לא עובד מדינה. אז יש חוק – מה קרה? באמת, למה להיות צרי עין? מר דוד רוצה לעשות טוב למדינה, והבית הזה והיועץ המשפטי ובג"ץ – כולם מתעקשים כל הזמן לשים לדודי, לוחם הצדק, מקלות בגלגלים. מה הקטע שלכם? מזל, מזל של דודי שהוא בשולחן הממשלה. הלוואי שהוא יצליח להמשיך את המורשת הענפה שלו, של עשייה למען הציבור, למען החלש, השקוף.

אני בטוח שדודי ימשיך ויסיים את המלאכה, יתפור ג'ובים לכל מי שהוא מכיר, ילבה שנאה בין כל מזרחי ואשכנזי שמסתדרים מצוין, ויצליח לייצר קדנציה מפוארת גם הפעם. כן, גם הפעם דודי אמסלם יעשה קדנציה לתפארת בשולחן הממשלה, של כלום, של ג'ובים, של קומבינות ושל שנאה. העיקר שמיניתם אותו להיות שר. אמן, אמן, כן יהי רצון במהרה בימינו, שגם הוא וגם הממשלה הזו יסיימו את דרכם. ממשלה רעה ואנטי-ציונית, ממשלה עסקנית. ואני מקווה שהביזיון הזה ייגמר כמה שיותר מהר. בוקר טוב.