קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הקשבתי לנאומים שהיו כאן, כולל נאומו של יושב-ראש יש עתיד חבר הכנסת יאיר לפיד. לא שמעתי כל כך הרבה נאומים שהם ממש מצעד האיוולת. אני קורא את החוק. התחלתי לחשוב – אולי אנחנו מדברים על חוק אחר. אין בחוק הזה דבר וחצי דבר – אני אמרתי את זה גם בקריאה הראשונה: מעולם לא עשיתי חוק ולא הייתי חתום על חוק שאומר לאדם חילוני איך להתנהג, או לאדם שומר מצוות. מעולם לא עשיתי חוק כזה. החוק הזה הוא מיותר.
החוק הזה הוא מיותר, אבל אף אחד לא היה – – – מהם על הנאשם העיקרי בעניין הזה. הרי מה קרה? המדינה התנהלה 75 שנה – מנהלי בתי החולים הם בעלי הבית בנושאים רבים: רפואיים, ארגוניים, מינהליים; הם אחראים לזה, והם היו אחראים לחמץ, שיש בו איסור של "בל ייראה ובל יימצא" – מי כן, מי לא, איפה האנשים יושבים, כאלה שמותר להם לאכול חמץ והם עובדים או אורחים או מאושפזים בבית החולים. הכול התנהל בסדר עד שקפץ עלינו רוגזו של בג"ץ. ובג"ץ אמר: למנהל בית החולים אין סמכות. איש מכם לא אמר את זה. הרי מה קרה? למה באנו? לא התערבנו בזה מעולם, לא הייתה בעיה מעולם, לא היה שום דבר בעניין הזה.
קרה שלפני שלוש שנים בא בית המשפט ולא התערב כשמנהל בית החולים אמר שביום זה סגורים לקבלת קהל וביום זה יהיה רופא מסוים במחלקה אחרת או שהוא יטפל בנושא של הטיפולים הרפואיים – הכול הוא מוסמך, רק בדבר אחד הוא לא מוסמך, אמר בית המשפט: לתלות מודעה שבבית החולים הזה, בחלקו הצפוני יש חמץ ובחלקו הדרומי אין חמץ, שבן אדם שומר מצוות ידע – –
– – שהוא הולך בפסח לחלק הדרומי של בית החולים, או שבבית החולים הזה לא מכניסים חמץ.
שום דבר לא בכפייה, אין מילה כזאת. ועומדים פה אנשים מכובדים, חברי כנסת, ומדברים על כפייה. אנחנו מכריחים אנשים לאכול מצות? תגידו, אתם השתגעתם? אנחנו מכריחים אנשים לאכול מצות?
איפה יש מילה אחת בחוק הזה על כפייה? למה לא דיברתם את כל השטויות שלכם על בית המשפט? למה? למה לא אמרתם על בית המשפט: למה הוא מתערב? למה לא אמרתם את זה?
פתאום מצאתם את חגיגות הפיתות שיהיה בפסח, להסית את האנשים. אתם מסיתים ומדיחים.
אדוני היושב-ראש, אני חייב להתנצל בפני הצד הזה של האולם.
אני מתנצל. אם הייתי הולך איתם לקואליציה, לא הייתה בעיה של חמץ בבית החולים. הדברים הכי חמורים שאפילו לא היינו מבקשים, היינו מקבלים. מה לעשות, לא הלכנו איתם לקואליציה. אז הבנתי למה; היום אני בוודאי מבין למה. תודה רבה.
402 מילים של משה גפני. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.