קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב הראש, כנסת נכבדה, בעוד עשרה ימים כל עם ישראל – – –
בעוד עשרה ימים, בעזרת השם, כל עם ישראל, כל היהודים בכל העולם, יחגגו את החג, את חג הפסח. אבל השנה נפל דבר בישראל. אני שמעתי מהרב גפני, שמעתי גם מכבוד היושב-ראש, שהוא גם יושב-ראש ועדת הבריאות, שהחוק הזה מיותר ולא היה שום צורך בחוק הזה. כך עמד פה הרב גפני ואמר: לולא הכוחנות של בג"ץ לא היה בא החוק הזה לעולם. מי היה צריך את זה? אף אחד לא ביקש את זה.
אבל הרב גפני, תרשה לי להגיד – קטונתי – מעז יצא מתוק. דווקא בדיעבד זה בסדר. למה? כי עכשיו יהודים בכל העולם שמעו שבארץ ישראל דיברו, יצא חוק על איסור הכנסת חמץ. יש יהודים בסיביר, או אני לא יודע באיזה מקום, שהם לצערנו רחוקים, ואם הם שומעים כזה דבר, שיש חוק על איסור הכנסת חמץ, זה נותן להם גיבוי, נותן להם גב, ויודעים, "כי מציון תצא תורה", שהינה, בארץ ישראל השכילו להבין שזה כבוד לחוקק חוק כזה, וממילא יהודים בכל העולם מקבלים מזה חיזוק. אז באמת לא רצינו את החוק הזה, חשבנו שזה מיותר, אבל אם כבר יש, אז זו ברכה. מעז יצא מתוק.
ואני רוצה לספר בהזדמנות זו – ישבתי בישיבת ועדת הבריאות שבראשה ישב חבר הכנסת הרב בוסו, ובסבלנות ובחוכמה וגם בסבלנות לפנים משורת הדין הקשיב למגוון דעות וטענות ומענות, חלקן באו בציניות וניצלו את הסובלנות של יושב-ראש ועדת הבריאות. אבל בחוכמתו ובמקצוענותו הוא הביא את החוק הזה לידי גמר – חוק שלפנים משורת הדין עונה על הדרישות של כולם. אני חושב, כבוד היושב-ראש, שבזכות זה שאנחנו מכניסים היום בשעה טובה ומוצלחת את חוק החמץ, בזכות זה נזכה כולנו לחג פסח כשר ושמח בירושלים הבנויה ברחמים גדולים. אמן.
279 מילים של משה רוט. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.