חברים יקרים, אני באמת מרגישה שאתם חברים, חברים לדרך. אני באמת מרגישה שכשישבתי איתכם, לא היה מי שהבין יותר, לא יכול להבין יותר ממני את מה שאתם עוברים, כי פשוט הייתי שם. בחודשים – בכלל בשנים האחרונות – אני חושבת שהתחברתי מאוד לעולם שלכם. נפגשתי איתכם, לוחמים גיבורי ישראל, עם בנות הזוג שלכם, עם הילדים שלכם, עם ההורים שלכם, עם אנשי המקצוע, שמעתי את הסיפורים, את הכאב, אבל גם שמעתי שם הרבה מאוד תקווה. ואת היכולת שלכם לקום מהמקומות הכי כאובים, הכי תהומיים, ולהגיד: אנחנו לא רוצים שיהיה פה עוד אחד שיעבור את מה שאנחנו עוברים, שיתמודד עם מה שאנחנו מתמודדים – את הזעקה הזאת אנחנו שמענו.
ובאמת, כמו שנאמר פה על ידי קודמיי, אנחנו צריכים לבקש סליחה, כי כנסת ישראל הייתה צריכה – הרבה לפני שאיבדתם שם חברים שלא קיבלו את המענה הזה. ביקשתם הכרה: רק תכירו בנו, רק תראו אותנו, רק תראו שזה משהו אחר, אל תשימו אותנו באותו level, באותו מקום עם כאלה שעברו דברים שבכלל אי-אפשר להשוות לעומת מה שאנחנו מתמודדים איתו, לעומת מה שאנחנו עוברים.
אני רוצה לומר, לפני כמה שבועות ביקרתי אתכם בחווה מדהימה. עכשיו, החוק הזה – הינה, מיכה היה איתי שם – החוק הזה הוא חוק חשוב, הוא חוק שנותן הכרה, הוא חוק שמדבר על שיקום, על שיקום אמיתי, אבל הוא תחילת הדרך. ומה שראיתי שם בחוות נעלה, חווה להלומי קרב שנותנת מענה באפרת – עכשיו תראו, הפרדיגמה המדהימה שפגשתי שם, אם אנחנו נדע לקחת אותה ולהדביק אותה: חווה שיקומית שמחוברת למרכז החוסן של היישוב אפרת, שנותנת מענה גם בתחומים של רווחה, בריאות, חינוך, לא רק להלום הקרב אלא לכל המשפחה שלו; שמבינה שכדי שהלום קרב יצליח לצלוח ולקום מהשבר שלו, הוא צריך לראות קודם כול שבזמן שהוא בשבר, מישהו לוקח ואוחז עבורו ושומר על המשפחה שלו, על ההורים שלו, על הילדים שלו, על האנשים שלו. זו הדרך לשיקום – לראות את הכול כמכלול אחד. הלום קרב הוא לא יחידה עצמאית, יש לו משפחה, וכשנדע וכשמדינת ישראל תדע ותשכיל לפעול באופן הזה, אנחנו בעזרת השם נצליח לראות אותם קמים מן העפר, אותם גיבורים שנתנו ומסרו הכול עבורנו. היום אנחנו צריכים להתייצב עבורם.
אני רוצה להודות לאופיר כץ, לשגית, למיכל וולדיגר, לינון, לעודד, לפנינה האדירה, שידעה בדיוק לדייק את המקומות האלה, הוואקומים האלה, שבהם הולכים כולם לאיבוד.
והכי תודה רבה לכם, שהייתם שם עבור כל אלה שלא נמצאים כאן, שלא מסוגלים להרים את עצמם ולהיות כאן. תודה רבה על כל מה שאתם פועלים ושאתם משמיעים את הקול הזה. אנחנו אוהבים אתכם מאוד. תודה רבה בשם כל עם ישראל.
405 מילים של לימור סון הר מלך. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.