אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, גברתי השרה, בין כל האינטנסיביות של החוקים שאנחנו מעבירים, אני באמת באמת עכשיו מתרגש יחד איתכם. לצערי הייתם צריכים לראות את החוקים הקודמים שהעברנו, וראיתי אתכם מסתכלים שם עלינו די בהלם, איך אנחנו פה מתווכחים ורבים וצעקות. אני יודע שזה מחזה שלא נעים לראות, אבל עכשיו אנחנו במקום אחר. אתם פתאום רואים את השקט, את השלווה, את הקואליציה, את האופוזיציה, וזו אמירה מאוד מאוד חדה וברורה לכבוד שאנחנו רוחשים כלפיכם.
זו הזדמנות ענקית להגיד לכם תודה גדולה על מה שעשיתם, על המחיר היקר שאתם משלמים יום-יום, וגם הנשים, הילדים וכל המשפחה הקרובה והרחוקה. זה אירוע מאוד מאוד קשה. אני לא יכול לדעת את זה, אבל ממה שאני שומע מהשיחות איתכם זו באמת באמת מציאות קשה לתפעול עם כל המשפחה. הכול משתנה, הכול קשה יותר. דברים שהייתם אמורים לעשות, היום הרבה יותר קשה לעשות. ואתם נתתם הכול למדינה הזאת, נתתם הכול לאזרחים. אתם באים לפה כבר כמה שנים וזועקים: נתנו, עשינו את זה, ונעשה את זה עוד פעם, ונעשה את זה עוד 20 פעם. אתם אומרים את זה. אני יודע. מיכה, אתה גם אומר את זה כל הזמן.
ומה באתם לבקש פה? אני אומר לכם, זה נכון שאנחנו מעבירים היום את החוק, ועשינו את זה באמת באפס זמן, אבל אני חושב שזה סוג של כישלון עבורנו, כל חברי הכנסת – מהשבוע הראשון שהייתם פה, בשבוע שלאחר מכן זה היה צריך לעבור ולא לקחת שלוש שנים, ועל זה אני גם מתנצל בפניכם שזה לא קרה עד עכשיו. אבל אנחנו עושים היום צעד מאוד מאוד מאוד משמעותי. בפעם הראשונה תהיה הגדרה לכם. הרי באתם לוועדה, מה ביקשתם? תכירו בנו, בכאב שלנו, בצרות שלנו, שלנו כהלומי קרב. אל תשייכו אותנו לכל מיני דברים אחרים, כל אחד והכאב שלו, משפחה אחת של כאב. רציתם את הייחודיות שמגיעה לכם, שזו הגדרה והכרה. אבל זה לא יסתכם רק בהכרה. אני חושב שזה יהיה בסיס, עוגן מצוין להמשך. זו רק תחילת הדרך. אנחנו מעבירים את זה בקריאה ראשונה, עשינו את זה הכי מהר. אנחנו נמשיך את הפגישה שלנו אחרי שנצביע. מחר ב-10:30, בעזרת השם - -
- - מחר בבוקר, בעזרת השם, אנחנו נמשיך. אני יודע שאנחנו מנסים להיטיב את החוק ולעשות אותו עוד יותר טוב, גם אם זה לא יהיה 100%, אין פה חוקים שמקבלים בהם 100%, אני אומר לכם, אבל יש פה דריסת רגל. אנחנו סוף-סוף נכנסנו למקום הזה שיש לכם הגדרה. אתם תתחילו לקבל זכויות, אתם תתחילו לקבל טיפול, הוא מיועד רק עבורכם, איך לטפל בכם, בייחודיות שלכם, ובזכותכם. אתם אומנם, כמה אתם פה? 20 חברים יקרים – אתם מייצגים פה, ובזכותכם עשרות אלפים נכנסים עכשיו לאיזושהי נקודת אור, לאיזושהי דרך חדשה שהמדינה, על הבסיס של החוק הזה, תוכל לעשות עבורכם ולחוקק עבורכם. ואנחנו תכף מחכים גם לישיבת הממשלה, שגם שם אנחנו אמורים לשמוע בשורות טובות לגבי ההמשך מבחינת הממשלה. אנחנו רק בתחילת הדרך, ואנחנו נעשה עוד הרבה, ואני וכל חברי הכנסת נהיה כאן בשבילכם.
אני רוצה לסיום, אדוני היושב-ראש – אני יודע שאני חורג – אני רוצה להגיד. דיברתי על שיתוף הפעולה בין הקואליציה לאופוזיציה, אז אנחנו אומנם רק באמצע הדרך ומחר אנחנו נשלים, ובמהלך השבוע עד יום רביעי, חמישי – הינה, אמרתי "חמישי", שלא תתעצבן עליי; זה יכול להיות רביעי או חמישי, יש פה הרבה גורמים. עומר כל הזמן מתעצבן עליי. עומר כל הזמן עצבני עליי, לא יודע מתי אני אשנה את זה.
כל הזמן, כל הזמן. אז אני רוצה להודות לכם, אחים שלנו היקרים, ואנחנו פה נהיה לרשותכם ותמיד נעזור לכם, ובכל מה שצריך אנחנו פה בשבילכם. אנחנו אוהבים אתכם.
אז לגבי קואליציה-אופוזיציה – ממש מתנצל, עוד דקה.
אנחנו מצדיעים להם. מצדיעים להם. תודה, ואטורי. אז אני רוצה להודות למיכל וולדיגר, שבאמת מלווה אותם הרבה שנים, ואיך ששמעת, בלי משחקי אגו, בלי שום דבר, אמרת לי: אני בתוך האירוע. הינה, מוחאים לך כפיים, מיכל, מגיע לך, כל הכבוד; לחברת הכנסת מירב בן ארי – אתם רואים, אנחנו כל הזמן רבים, ושימו לב איך זה יוצא דופן שפה איתכם אנחנו משתפים פעולה, ועושים את זה ביחד – למירב בן ארי, שגם מסייעת; לפנינה, כמובן, שגם הייתה בדיונים, בכל הדיונים, הכניסה שינוי מאוד חשוב, ואת תרחיבי עליו, לגבי הנגישות לעולים; לחברי חבר הכנסת ינון אזולאי, שהינה נכנס – רק אמרתי "ינון", והוא נכנס – תודה גם לך על שיתוף הפעולה ושאתה עוזר בכל מה שצריך בנוגע לחוק הזה; למי שבעצם הביאה, בתוך הסערה, מי שהביאה את הפתרון היצירתי, ומאותו רגע עד עכשיו היא כל הזמן עוזרת ומנסחת, שגית אפיק, היועצת המשפטית – תודה, שגית, בלעדייך לא היינו מגיעים למקום הזה, אם לא היית מוצאת את הפתרון איך להביא נוסח; למזכיר הממשלה יוסי פוקס, שבדרך כלל לא מגיע פה לחקיקת חוקים – הוא הגיע, ואנחנו תכף נתעדכן גם מה היה בישיבת הממשלה; לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' – כמו שראיתם, ההצעה היא תקציבית, וצריך את אישור הממשלה. התקשרתי אליו, אמרתי לו: בצלאל, אני צריך את האישור שלך, כי אחרת קשה להעביר. הוא אישר לי את מה שכתוב בחוק, הוא רק עוד לא יודע שאנחנו אמורים להגדיל את זה לקראת קריאה שנייה ושלישית; ואחרונה חביבה, לראש המטה שלי נטע מולכו, שהיא לא פה, שגם כמובן עוזרת ומסייעת לכל מה שהחברים פה צריכים, וגם בתהליך חקיקת החוק; ואורית, בטח – אורית, כל מה שקשור לחיילים, שוטרים, סוהרים, פצועים, אורית תמיד נמצאת שם, נכון? גם כבאים. אז אנחנו ב-50% מהדרך. מחר, בעזרת השם, אנחנו נמשיך. ותודה לכם, ואנחנו פה לרשותכם, תודה רבה.
857 מילים של אופיר כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.