כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הלומי הקרב, שאני גאה בכם, באמת שאני גאה בכם. אני פגשתי אתכם בוועדות, שמעתי אתכם, הרגשתי את הכאב שלכם. נכון, לקח הרבה זמן, אבל בסוף זה הגיע. אנחנו לקראת פיזור והליכה לבחירות. אמרתי לאופיר כץ: עכשיו, לפחות דבר טוב עשית לנו ועשית לעם ישראל, לכל אחד ואחד מכם. ואתם עזרתם להרבה אנשים כמוכם. לקחת את הדבר הזה, להגיע כל שבוע לכנסת, להיכנס לוועדות, לדבר, לשפוך מה שיש לכם בפנים – זה לא קל, אני אומר לכם, זה לא קל. הרבה אנשים משאירים את זה בפנים, נושאים את זה איתם גם בלילה, גם ביום, גם עם המשפחות שלהם ולא מעיזים להוציא את זה. זה אומץ בלתי רגיל. חברי הכנסת, זה אומץ. זה אומץ בלתי רגיל, מה שהם עשו בוועדות. אני גאה בכם ואני גאה בכנסת, שלפחות עושה דבר טוב לפני שאנחנו מתפזרים, ונביא את זה לקריאה שנייה ושלישית. בנושא הזה אין קואליציה ואין אופוזיציה, יש את הלומי הקרב. כל הכבוד לכם.
155 מילים של חמד עמאר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.