חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, חבריי הפצועים, אני חושב שהיום אנחנו באמת עושים מעשה שהיה צריך לעשות מזמן. אני יודע שנאבקתם על זה קשה, הייתם צריכים להופיע כאן בוועדות, הייתם צריכים לשכנע. אני יודע שזה לא היה קל, אבל עכשיו אני חושב שמתחיל הפרק הראשון בתיקון, שבסופו של דבר, בסופו של דבר, הלומי הקרב, או נפגעי הלם קרב, כאלה שהשתתפו בקרבות, יוכרו ככאלה ויקבלו את הטיפול המתאים והמותאם על מנת לנסות ולהחזיר אותם לחיים בחברה.
אני חושב שהסיפור הזה של השוואת נכות בין נכים פיזיים לנכות נפשית לפי רמת התפקוד הוא דבר מאוד מאוד חשוב. אני מתנצל על זה שזה לקח כל כך הרבה זמן. זה היה צריך להיות הרבה יותר פשוט, זה היה צריך להיות הרבה יותר מהר, אבל טוב מאוחר מאשר אף פעם. אני מברך את הכנסת על זה שהיא מחוקקת את החוק הזה. עלו והצליחו והשתקמו כמה שיותר מהר.
142 מילים של רם בן ברק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.