קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני דווקא שמח שאתה השר שנמצא כאן, מאחר שאתה באמת עוסק בנגב ובגליל. אז אני אנצל מתוך הזמן שלי כמה דקות כדי לדבר על אובדן המשילות בנגב ועל דוח מבקר המדינה האחרון.
תראו, הסיפור של אובדן המשילות, התייחס אליו דוח מבקר המדינה בהיבט של סכנה ביטחונית כתוצאה מאובדן המשילות בנגב.
אדוני היושב-ראש, 87% מהיזמים והקבלנים נאלצו לשלם דמי חסות. 87%. אנחנו מדברים על זה שחווים בנגב ירי על בסיסי צה"ל. אנחנו מדברים על זה שגונבים נשקים מבסיסי צה"ל. אנחנו מדברים על זה שיש אנרכיה וקריסת משילות. מדבר מבקר המדינה רק בנגב, אבל מה קורה בפתח תקווה? מה קורה בגליל? אין נקודה היום במדינה שאפשר להגיד שיש משילות ויש ביטחון. אין נקודה היום במדינה שאפשר להגיד שתפתח עסק ולא תקבל תוך זמן קצר דפיקה על הדלת ממי שיבוא לגבות ממך פרוטקשן.
אובדן המשילות, שמדברים עליו כסכנה ביטחונית – צריך להבין, אדוני היושב-ראש: כשיש 16M- לא חוקי מוסתר בלילה, למוחרת הוא ישמש לרצח. כשמוצאים נשקים בלתי חוקיים אצל מישהו, אני לא מצליח להבין איך הדבר הזה לא מגיע לכדי הרשעה מהירה וענישה, במינימום ענישה. אבל - - -
תודה. אבל לצערי, הסיפור הזה של המשילות לא מעניין.
יודעים לעשות מסיבות, יודעים לעשות סרטוני טיקטוק, אבל כשאתה מסתכל על המספרים, מספר הנרצחים עולה בכל שנה בשלוש השנים האחרונות. היום קיימנו דיון בוועדה, הגיש לנו המחוז הדרומי את מספר הנרצחים, שעלה מממוצע של 20 ופחות נרצחים בשנה בשנת 2022 לזה שבשנת 2024 ו-2025 למעלה מ-40 נרצחים. כמות הפיענוחים זהה למה שהיה ב-2022, לא מפענחים יותר.
אני אגלה לכם סוד: כולם מדברים על האלימות במגזר הערבי ובחברה הערבית; חברים, האלימות הזו זלגה כבר לכל המקומות. אם מישהו חושב שזה נמצא רק ביישוב כזה או אחר הוא טועה, וכשאתם עוצמים עיניים לרציחות ולהשתוללות של הפשיעה המאורגנת בחברה הערבית, אתם פותחים אותן ומגלים שזה גם בכל היישובים היהודיים. ולכן, אני חייב לומר שהסיוע הכי טוב שאתם יכולים לתת לעסקים הוא קודם כול לתת להם ביטחון, לתת להם ביטחון לפתוח אותם.
אבל כן אני אנצל את הדקה האחרונה לגבי תוכנית הסיוע הכלכלי הזו. לעשות תוכנית סיוע כלכלי לעסקים שנמצאים כבר בסבב אני לא יודע כמה של לחימה – צריך להבין, העסקים האלה, אמרו להם: ניתן לכם סיוע בתקופת הקורונה, אחרי הסיבוב הראשון של הקורונה נתנו סיוע לסיבוב השני, כל סיוע הוא כדי להחזיק את הראש מעל המים. הם עוד לא מצליחים להתאושש. 7 באוקטובר והסבבים הראשונים של המלחמה, אחר כך סבב ראשון עם איראן, בסבב השני עם איראן הם כבר טובעים. אי-אפשר לתת את אותה תוכנית סיוע שנתת בפעם הראשונה כשאתה מגיע כבר לפעם החמישית והשישית לאותו עסק, אתם חייבים לייצר פה דיפרנציאציה.
ולכן, עזות המצח שאיתה הגיעו אנשי הממשלה לוועדת הכספים ואמרו: רק אם היו לך מעל עשרה ימי חל"ת – רוצה לומר שכל מי שבחמשת הימים הראשונים לא יצא לעבודה זו בעיה שלו, הוא עשה את זה כי הוא החליט לצאת לחופש. הוא עשה את זה כי לא נתתם לו לצאת לעבודה, כי לא היה לו ביטחון. המדינה הנחתה אותו לא לצאת לעבודה, אז הוא צריך לשלם על זה?
ולהעלות את רכיב הפיצוי – ובזה אני אסיים – מ-75% מהעלויות ל-90% זה המינימום הנדרש. ה-75% גם הוא כדי להחזיק את הראש מעל המים; אבל אם פעם אחת קיבלתי 75%, ופעם שנייה ופעם שלישית ופעם רביעית, אין לי כבר מאיפה לממן את היתרה. ולכן, לצערי, תוכנית הסיוע הכלכלי הזו היא מעט מדי ומאוחר מדי.
548 מילים של עודד פורר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.