קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, את הצעת החוק: התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור), התשפ"ו–2026. בהצעת חוק זו מוצע לקבוע מתווה סיוע לעסקים קטנים ובינוניים, להשתתפות בהוצאותיהם הקבועות ובחלק מהוצאות השכר בעקבות מבצע שאגת הארי. כמו כן, מוצע לקבוע מסלול לפיצוי בעד נזקים עקיפים עבור עסקים שנגרם להם נזק ישיר בתקופת מצב הלחימה.
ועדת הכספים קיימה דיונים רבים במטרה לטייב את ההסדר, שדומה בבסיסו להסדר שנקבע במבצע עם כלביא. במסגרת זו דנה הוועדה בנושאים האלה: הכנסת יישובים נוספים בגליל העליון, בצפון הגולן ובשני יישובים בגליל הדרומי בהתאם להנחיות פיקוד העורף. המשמעות של הדבר הזה היא שהיישובים הללו ייכנסו לתוך מתווה המחזורים. מתווה המחזורים, למי שלא מכיר, הוא מתווה שבעצם מפצה עבור הכסף שהיית אמור להרוויח באותה התקופה, ביחס לתקופה המקבילה. זה המתווה המיטיב ביותר. מה שהצלחנו לעשות הפעם – אני מוכרח לציין את ההירתמות גם של אנשי מס רכוש וגם של אנשי האוצר – הוא לייצר פרמטרים שיכניסו עוד, לא מעט, ערים ויישובים לתוך מתווה המחזורים.
הפרמטרים שעל בסיסם זה נקבע הם הימשכות מגבלות פיקוד העורף בדרגה גבוהה למעלה מ-45 יום, מצב אדום או כתום; הנחיות מחמירות של פיקוד העורף לתקופה נוספת של תשעה ימים במדרג כתום מעבר לכל הארץ; זמני התגוננות בטווח של אפס עד 30 שניות במשך חודש לפחות; סמיכות לאזור בעצימות לחימה גבוהה; סמיכות לגבול לבנון או לאזור קו העימות ותחולה חלקית או מלאה של הנחיות פיקוד צפון במרחב.
פה גם המבחן של להכניס, אם יש פה, חמישה פרמטרים היה מבחן מקל מאוד, ואם היה רק פרמטר אחד שהיה על הגבול, אז הכניסו. ולכן, יש לא מעט יישובים ואנשים פרטיים שפנו אליי לאחרונה ואמרו: איך יכול להיות שאנחנו לא בפנים? אנחנו בדיוק כמוהם – לא, אם אתם לא בתוך הדבר הזה, אם אתם לא בדיוק כמוהם בהתאם לפרמטרים שקבענו, שהוחלו, כמו שאמרתי, בצורה המרחיבה ביותר.
דבר נוסף וחשוב מאוד זה מנגנון לחיצת כפתור לחמש שנים. עד עכשיו, כל פעם שהיה מצב חירום היינו צריכים להמתין שהאוצר יגבש מתווה, ואז להגיע לדון במתווה ולאשר אותו – הדבר הזה יצר עיכוב גדול לבעלי עסקים בזמן עד שמגיע אליהם הכסף. המנגנון פה תקף למשך חמש שנים, זאת אומרת, כל פעם – אנחנו מקווים כמובן שלא יהיו יותר מצבי חירום לעולם, אבל אם כן יהיה מצב חירום במשק פה, אז המנגנון ייכנס באופן אוטומטי, ויוכלו להתחיל להיות משולמות מקדמות לבעלי עסקים בצורה מהירה ביותר.
בענף המלונאות – חלק לא מבוטל מבתי המלון, בעיקר אלה שאירחו מפונים, שנת ההשוואה של הפגיעה שלהם תהיה שנת 2023, לפני חרבות ברזל. הדבר הזה יגדיל בצורה משמעותית את הפיצוי שיקבלו בתי המלון, ויש פה בהחלט בשורה משמעותית בנושא הזה.
נשות המילואים – העסקים של נשות המילואים שנפגעו כתוצאה משאגת הארי יקבלו פיצוי במסגרת המתווה הזה. נקבעו להן תנאים מקילים מעבר לעסקים רגילים, מתוך הבנה שהן נושאות בנטל משמעותי מאוד כאשר בני או בנות הזוג שלהן נמצאים במילואים, ולכן יש התייחסות ספציפית לבני זוג של בני מילואים.
יש פה גם הצמדה למדד – כל הסכומים שהיו קבועים בחוק מחרבות ברזל הוצמדו למדד, והם מעודכנים נכון לכרגע.
הגדלנו את התמיכה לעמותות ב-40 מיליון שקל. המשמעות היא שהסכום שבו מדינת ישראל תסייע לכל אותן עמותות על הפסד ההכנסות שלהן במסגרת הזו גדל כמעט פי שניים מהמתווה הקודם.
נושא נוסף וסופר-משמעותי הוא נושא החל"ת. אנחנו הצלחנו במסגרת החוק הזה – וכאן אני חייב לציין את ראש הממשלה שנכנס לאירוע, ואחרי שהבין אותו נתן הנחיה לביצוע, להפוך את חמשת הימים הראשונים שבהם המשק היה סגור לימים שבהם ניתן יהיה להוציא את העובדים לחל"ת. המשמעות היא שכלל עובדי המשק יוכלו לקבל חל"ת בתקופה הזו, והדבר הזה בעצם מרחיב משמעותית את הסיוע לעובדים גם לאותם עסקים מעל 400 מיליון שקל שלא נמצאים במתווה הנוכחי. כל העובדים במשק, בעיקר העובדים הקטנים והמוחלשים שעובדים בחברות הגדולות בדרך כלל, יוכלו לקבל את חמשת ימי החל"ת, ויש פה בהחלט בשורה גדולה בנושא הזה.
ישנם נושאים נוספים שטיפלנו בהם ולא נמצאים ספציפית בחוק הזה. בנושא ארנונה, החלטנו שביישובי קו העימות תשלומי החזר בגין ארנונה ישלמו ישירות ממס רכוש לרשויות המקומיות. ולמה אנחנו עושים את זה? מכיוון שהרבה עסקים נמצאים, בטח במקומות האלה, בסוג של מצוקה, וכאשר מגיע להם כסף, הרבה פעמים הם שמים אותו ומשלמים אותו איפה שכואב ואיפה שלוחץ, ואז פתאום שכחו לשלם ארנונה, ואז יש להם חזית מול רשות מקומית, שיש לה הרבה מאוד כלים בחוק לגבות את החובות שלה בצורה די אגרסיבית. ולכן רצינו לפטור בעלי עסקים מהתעסקות מול רשויות מקומיות, וכספים על ארנונה יועברו ישירות להם.
בנוסף, משרד האוצר יחד עם משרד התיירות הגיעו לסידור שיועבר סכום נוסף של 35 מיליון שקלים, שאמור להיות מחולק על ידי משרד התיירות לכל אותם מקצועות תיירות נכנסת, מורי דרך, דברים מהסוג הזה, שכבר תקופה ארוכה בעצם נמצאים כמעט בלי עבודה, והדבר הזה נועד לייצר להם איזושהי עבודה בינתיים, כדי לשמור בחיים, מה שנקרא, את האנשים האלו, שמאוד מאוד חשובים למדינת ישראל ומאוד חשובים לתיירות במדינת ישראל, במקצוע שלהם, מתוך תקווה שנושא התיירות ישתקם פה בקרוב.
להצעת החוק הוגשו הסתייגויות וכן בקשות רשות דיבור. לנוכח חשיבותה של הצעת החוק, אבקשכם לאשר אותה בקריאה שנייה ושלישית בנוסח שאישרה הוועדה. תודה רבה.
814 מילים של חנוך דב מלביצקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.