קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כנסת נכבדה, זה כל כך סימבולי לראות את מה שקרה בחגיגות יום ההולדת של השר איתמר בן גביר. כמעט כל פרט שם מכיל סימנים של טירוף ואובדן ערכי מוחלט. בזמן שהפשיעה משתוללת בממדים חסרי תקדים – לא היו לנו דברים כאלה: אלימות ברחובות שהולכת וגואה, בני נוער נרצחים ברחובות, אלימות נגד נשים, רצח נשים, סמים, סחיטה, איומים בכל פינה. ועל רקע נתונים שאני חושבת שבאמת היו גורמים לכל אדם עם מיליגרם של בושה להתפטר ולהסתגר בביתו עד אחרית הימים, להשפיל ראש על כזה כישלון – על רקע כל זה, השר הכושל ביותר בתולדות מדינת ישראל, והעבריין המורשע כמובן, איתמר בן גביר, החליט דווקא לעשות חגיגה, כי יש לו הרבה מה לחגוג. המצב כל כך טוב, אז הוא מחליט לעשות חגיגה, ועוד איזו חגיגה. איזו חגיגה.
קודם כול, צריך תפריט. אז בן גביר בחר מקום. וכיאה לעבריין, הוא בחר דווקא במסעדה של מי שקיבל אישור חורג להקים עסק קטן בנחלה שבה הוא חי, אבל בפועל אותו אדם הפעיל מסעדה בשטח של שלושה דונם ובלי שהוא גר במקום. אז מי שאחראי על המשטרה שאמורה לאכוף את החוק, עושה את החגיגה שלו במקום עם עבירות שימוש או בנייה. מה שנקרא, הלך הזרזיר אצל העורב, ולא בפעם היחידה לאותו ערב, כי אל החגיגות הגיעו הרבה אנשים מכובדים. אל החגיגות הגיע גם המצית המתבריין מרדכי דוד, זה שמתקבל פה בכבוד. והגיע גם נוכל הקריפטו, כדי שיהיה מגוון – כל המובילים בתחום הפשע. ולכל הפקה שמכבדת את עצמה צריך גם ניצבים. אז בן גביר הזמין גם ניצבים: שורה ארוכה של קציני משטרה בכירים, בכירים מאוד, שכנראה שמעדיפים חנופה על פני אכיפה.
ולסיום, קינוח – נשלפה העוגה: פרובוקציה להאדרת פולחן המוות. עוגה שמעוצבת כמו חבל תלייה עם הכיתוב המעצים, המרגש, שנוגע ללב: לפעמים חלומות מתגשמים. אז איתמר בן גביר חולם על חבל תלייה.
חגיגות יום ההולדת של השר בן גביר נראו כמו מפגש פסגה של עבריינים, כמו סצנה מהסרטים של קופולה, ראיתם? הסדנק? זה כמו סצנה בסנדק – סצנת הסיום של שלטון החוק. אני חושבת על כל השוטרים והשוטרות, האנשים הערכיים האלה שהתגייסו למשטרה מתוך ערכים, מתוך דאגה למדינת ישראל, ועכשיו הם רואים את המפקדים שלהם מתרפסים וחוגגים בחברת העבריינים. ואני חושבת על כל הפושעים במדינה, מה הם בטח חושבים לעצמם, רואים את איתמר בן גביר ומוצאים בו מודל לחיקוי. אפשר להתקדם מהעולם הזה. סוף-סוף אחד מהם בעמדה כל כך בכירה, ממש מודל השראה.
זאת הדייסה שבישלה לנו ממשלת 7 באוקטובר, וכולנו משלמים את המחיר. בסוף כשבני נוער רואים עבריינים ורואים שר שהוא בעצמו עבריין מורשע, אז מה אתם חושבים שהם יעשו? זה המודל לחיקוי שלהם? יהיו בחירות. אנחנו נחליף את הממשלה הזו. אנחנו ננקה את האורוות ונחזיר את שלטון החוק למדינה, ואת איתמר בן גביר – אל מקומו ואל גודלו הטבעי, כפי שראוי שיהיה.
אני מגיעה לכאן מדיון על האלימות הגואה בקרב בני הנוער. משרד החינוך לא אסף את הנתונים הנדרשים. כל מערכת החינוך במצב קשה מאוד. אבל אתם יודעים מה? הדוגמה האישית שאנחנו נותנים להם היא הגרועה ביותר. כשבן אדם כמו מרדכי דוד, שהצית אוטובוס, מתקבל פה בכבוד, מה ילמדו בני הנוער? כשיש לנו עבריין מורשע עם עשרות תיקים במשטרה ושמונה הרשעות, אז מה אנחנו מצפים שבני הנוער ילמדו? כשיש לנו יושב-ראש של ועדת החינוך, שגם הוא נחשד בזה שהצית מסגד, והורחק מאזורים במדינת ישראל כי הוא מחולל אלימות אלה – הדוגמאות שאנחנו נותנים? מה הפלא שבני הנוער מתנהגים כפי שהם מתנהגים?
537 מילים של מירב כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.