קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני עולה כאן היום כדי להתריע על קו ישיר ומסוכן שעובר בין המילים המורעלות "אולפני הטלוויזיה", לבין המציאות המדממת בשטח. בימים האחרונים נחשפנו לדברים המזעזעים של הפרשן בערוץ 14 דני נוימן – לקרוא בשידור חי לגירוש של אזרחים בדואים בנגב מהנגב, להגיד שצריך להעיף אותם לסיני ולשטח את הכול, זו לא דעה לגיטימית, זו הסתה גזענית מהסוג הנחות ביותר.
חשוב להבהיר לכל מי שמעלה על דעתו רעיונות של טרנספר: התושבים הערבים הבדואים בנגב חיים על אדמותיהם ההיסטוריות עוד מלפני קום המדינה. אנחנו פה אלפי שנים. (אומר בערבית:) אלפי שנים פה. זו מולדתם, אלה שורשיהם - -
- - ושום כוח בעולם לא יוכל להזיז אותם מארצם ומאדמותיהם. אני רוצה להגיד בגילוי נאות עליי כסמיר. קוראים לי סמיר מוחמד סלמן אמסלם סלימאן בן סעיד. ספרתי רק חמישה. אני נולדתי בשנת 1979. אבא שלי – 1919, סבא שלי – 1887, החמישי – זו משפחה קטנה, עדיין לא הגענו לעזאם, סבא של כל אל-עזאזמה, כל השבט שלנו; רק לסעיד, אבא של כל המשפחה שלי, 1760. יותר גדול בשנה מארצות הברית, שהוקמה בשנת 1760.
אנחנו פה – שורשים לארץ, אנחנו פה כמו (אומר בערבית:) לא נזוז מהאדמות שלנו. ואני רוצה גם להגיד: הניסיונות להפוך אזרחים לפולשים הם שקר היסטורי שנועד להכשיר פגיעה בתושבים האלה. אני דורש מהרשות השנייה להשעות את נוימן ולהטיל סנקציות כבדות עליו ועל הערוץ שמאפשר שיתקיים שיח כזה על אזרחי המדינה.
חבריי חברי הכנסת, ההסתה הזאת היא דלק לאלימות שאנו רואים בשטח. לפני יומיים ביקרתי בביתו של פארס אבו עראר. פארס אבו עראר קיבל כדור גומי בעין שלו, ליד מעבר מיתר. הבחור הצעיר הזה לא עשה כלום, הוא עשה את הניתוח הראשון והוא מחכה לשני, החיים שלו השתנו מאז שעבר את המקרה הזה. אמרתי, עכשיו הוא ממתין בדריכות ובכאב לניתוח השני. אני נמצא כל הזמן בקשר רציף עם פארס אבו עראר ועם משפחתו, אני שומע מהם על הכאב הפיזי ועל תחושת חוסר הצדק. ועוד מקרה, של משפחת אבו ג'ודה ליד מעבר מיתר. הורידו את האבא מרכבו והרחיקו אותו מהמשפחה שלו לפני יומיים. ועוד מקרה שלישי קרה עם בחור צעיר שקוראים לו אחמד ג'אסר אבו אלקיעאן, שהוכה על ידי המשטרה ביישוב ערערה בנגב, ולא עשה כלום, יש לי את כל הסרטונים.
מתחילת השנה הזאת מדובר ב-19 מקרי רצח רק בנגב. אחוז הפיענוח של מקרי הרצח שואף לאפס. אני לא יודע. ברשות הפלסטינית האחוז הוא 100% ובירדן גם 100%, למרות שאין להם את הכלים שיש למשטרה אצלנו. התפקיד שלנו הוא להיאבק על ערך חיי אדם, אנחנו לא נשתוק מול ההסתה ולא נפקיר את מי שנפגע ממדיניות של יד קלה מדי. אנחנו רואים את כל המקרים האלה בימים האלה. כמה מילים בשפה הערבית. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:). תודה רבה לך.
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מאז תחילת השנה נרשמו 104 נרצחים בחברה הערבית ו-18 בחברה היהודית. ליבי עם כולם, ערבים ויהודים כאחד. איננו מבחינים ומבדילים בין דם לדם ובין אדם לאדם. אלו אינם רק מספרים, אלו בני אדם, משפחות, חיים שנגדעו באכזריות. מאחורי כל נתון כזה יש כאב, פחד ואובדן שמלווים קהילות שלמות. עמדתנו ברורה וחד-משמעית: אנחנו נגד רצח, נגד אלימות, נגד פשיעה שפוגעת בחפים מפשע. אין הצדקה לשום ירי, לשום סכין, לשום מעשה שמכוון נגד חיי אדם, לא כאן ולא בשום מקום אחר. כפי שגינינו והוקענו פגיעה בילדים בעוטף וכפי שעמדנו מול כל פגיעה באזרחים חפים מפשע, כך נמשיך לעשות גם היום. העמדה שלנו אינה משתנה לפי זהות הקורבן או המקום. היא עמדה אנושית, מוסרית ועקבית.
המאבק באלימות ובפשיעה חייב להיות בראש סדר העדיפויות. האחריות היא של כולנו – של הממשלה, של רשויות האכיפה ושל החברה כולה. אי-אפשר להשלים עם המציאות שבה אזרחים חיים בפחד מתמיד. אנחנו דורשים פעולה אמיתית, לא סיסמאות. אכיפה שוויונית, השקעה בחינוך, מניעה ושיקום, כדי להחזיר ביטחון לחברה ולשמור על חיי אדם, כי בסופו של דבר כל החיים שווים, וכל רצח הוא כישלון של כולנו.
627 מילים של סמיר בן סעיד. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.