תודה. אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אם היה אהוד ברק כאן הייתי שואלת אותו באיזה מעמד היה שם אותי. הייתי שואלת אותו, יוצאי אתיופיה או יהודי אתיופיה, איפה הוא היה שם אותנו?
אני אגיד, תשמעי, אם דיבר על המזרחים ככה, מה איתנו? האמת, אני אגיד לכם, הוא לא טעה. אתם יודעים, העלייה שלנו – עד שמנחם בגין עלה לשלטון אף אחד לא קיבל אותנו. לא רצו אותנו – זה חתום, זה כתוב, מבחינה היסטורית – כי אנחנו מקלקלים את הנוף. מה הייתה הטענה שלהם? הם לא יסתגלו פה. או בצורה פשוטה: הם ילכלכו את הנוף.
איך יכול להיות, חבריי חברי הכנסת מהאופוזיציה? הם יצאו עכשיו. בושה וחרפה. במקום לגנות את זה הם יוצאים, שותקים. כשנוח להם הם אומרים: אנחנו מזרחים, פוגעים בנו, אנחנו כמו כולם. מתהדרים במפלגה שלהם. איפה הם עכשיו? למה לא גינו אותו? למה לא גינו את דבריו? אני אומרת להם את זה, פשוט הצביעות שלהם זועקת לשמים. איך יכול להיות? ראש ממשלת ישראל לשעבר, שר הביטחון, הרמטכ"ל לשעבר, דיבר דברים מזעזעים, זה תורת הגזע, סלקציה. ואף אחד לא מגנה אותו, אף אחד לא מגנה אותו.
אדוני היושב-ראש, אני אספר את ההיסטוריה של יהדות אתיופיה. להגיע לירושלים – איזה מחיר שילמנו; באילו תנאים שמרנו את היהדות; כל זה – כדי להגיע לירושלים. לפי אהוד ברק אני לא צריכה להיות פה, אנחנו לא צריכים להיות פה. מה ירגישו הילדים שלנו? מה ירגישו האחים שלנו? במלחמה הם משתתפים כמו כולם; הם נפלו. אבל יותר מזה אני כועסת על האופוזיציה. איך אתם שותקים, חבר'ה? איך שותקים?
אתם לא יכולים לשתוק, לשבת בשקט. זו הסכמה, זו תמיכה. אני יכולה להאשים אתכם בגזענות, בסלקציה, בתורת הגזע, כי אתם שותקים. לא יכול להיות שאהוד ברק דיבר, דבריו נחשפו בערוץ 14, למוחרת הוא בא לכנסת, יושב באולם ירושלים עם אנשי שמאל פה, ואף אחד לא גינה, אף אחד לא גינה אותו. חבריי חברי הכנסת, זו בושה. בושה. תתביישו לכם.
אל תגידו: אנחנו רוצים שוויון; אין במדינת ישראל אפליה. אתם מנציחים – בזה שאתם לא מגנים אותו, בזה שאתם לא פה, כדי לא לשמוע את ההתנגדות שלנו, את הביקורת שלנו. אנשי שמאל מזרחים יוצאים מהמליאה? איפה נשמע דבר כזה? אני באמת לא מאמינה. חבריי חברי הכנסת, באמת עצוב לי. מדובר בראש ממשלה לשעבר.
358 מילים של צגה מלקו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.