אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית, אני רוצה לברך. ביציע נמצאים תלמידי "מאור ישראל" של הרב גרוסמן, ילדי חמד, נערי חמד. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, חבר הכנסת שטרן, אולי תסתכלו למעלה, תראו את התלמידים האלה. אלה תלמידים שלומדים ב"מגדל אור" במגדל העמק, חרדים שמביאים 83% בגרות, בבית ספר שאתם נלחמים בו יום-יום, עובדים, מהבוקר, קמים ומחפשים איך להילחם בתקציב של הציבור החרדי, של התלמידים הללו. שאגב, אם אני לא טועה, יש שם אחוז מאוד גדול של כאלה שהולכים לצבא.
ואני אומר את זה בימים הללו, שאנחנו – אני חושב שבמיקום ההיסטוריה לא היה רצף של בג"צים נגד ציבור מסוים, מלחמת קודש, נקרא לזה ככה. אמונה – ביזע רב, לקום בבוקר ולחפש איך להילחם בציבור.
ולדימיר, אני מחכה שתגיב לי קצת, אז אם אתה יכול – אני אשמח. זה ידליק אותי קצת, זה יעזור לי בעניין. אני אומר את זה לך בידיעה ברורה, חד-משמעית. עצוב לי מאוד, בתוך הציבור שלנו, של עם ישראל כולו, שאמור לתת כתף אחד לשני, אמור להאמין בעבודה אחד של השני ובחיבור הכלל-ישראלי, הכלל-ארץ-ישראלי, לבוא ולדעת שאתם – באמת, אני חושב שזה ככה עובד – קמים בבוקר וישנים בלילה עם איך נלחמים בציבור החרדי, בחינוך החרדי.
והבעיה שלי היא כזאת, מכיוון שאני מאמין שלחלקכם יש רצון טוב – יש מושג שנקרא עיוורון, עיוורון של דרך, של הסתכלות חד-משמעית רק איך לעצור, כשהנתונים שמדברים בעד עצמם לא מעניינים אתכם, הנתונים הורסים לכם את הסיפור. הסיפור הוא מלחמה, הסיפור פה הוא להילחם בציבור החרדי, הסיפור הוא לפרק ממשלה, לא מעניינים כרגע הנתונים – שאתם רואים אותם בעיניים – הנתונים אומרים שהציבור החרדי עושה רבות ומתקדם רבות ועושה עבודה משמעותית. אתם יודעים את זה, ולמרות זאת לא מעניינים אתכם הנתונים. אחוזי הליבה גדלים, עושים מבחני מיצ"ב ברשתות ובכל המערכות של החינוך החרדי.
ולכן – חבל שנגמר לי הזמן – אני קורא לכם: תסתכלו בנתונים, תבדקו את הדברים בצורה אמיתית, בלי עיוורון מחשבתי, וככה תדעו מה צריך, ולאן צריכים ללכת ולעבוד כדי שכלל הציבור שלנו יהיה מאוגד ומחובר. תודה רבה.
319 מילים של חיים ביטון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.