אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתמול קיימתי סיור בגליל עם תנועת ארצנו ועם "לב בגליל", סיור שלא משאיר מקום לספק. בגליל מתבצעת היום השתלטות עבריינית שיטתית. לא מדובר בעוד בנייה בלתי חוקית, זאת לא טעות ביורוקרטית, לא חריגה תמימה, זאת השתלטות טריטוריאלית.
בשנים האחרונות, במיוחד תוך ניצול שעת המלחמה, התבצעה בניית עיזְבּות על קרקעות חקלאיות בלב הגליל. יש כאן התקרבות לצירי תנועה מרכזיים, לעיתים ביוזמה של גורמי פשיעה וגורמים עוינים. בזמן שהמדינה נלחמה, הם הרחיבו שליטה. הנתונים חד-משמעיים. על פי מחקר של "לב בגליל", בין טורעאן לכפר כנא היו בשנת 2016 149 הפרות חוק. לעומת זאת, בשנת 2023 – 345 הפרות חוק, ובשנים 2025-2024 אנחנו כבר מתקרבים ל-400 הפרות, פי חמישה מהממוצע הארצי.
ההשתלטות על הקרקע בגליל חייבת להפוך ליעד לאומי דחוף עם אפס סובלנות ועם טיפול נטול פשרות. אבל האיום, אדוני היושב-ראש, על ההתיישבות והמשילות בגליל לא נגמר בקרקע. הוא חודר עמוק אל עולם התכנון. תחת מילים יפות של צמצום פערים, תוכנית תקאדום, שאושרה בממשלת בנט-לפיד-עבאס, העבירה 3 מיליארד שקלים וסבסוד של 90% מעלויות הפיתוח לרשויות ערביות, כאשר במקביל – אפס סיוע להתיישבות היהודית. גרוע מכך – בסיסי התכנון לרשויות הערביות נשענים לא פעם על נתונים דמוגרפיים כוזבים, מומצאים, שלא תואמים את הנתונים של הלמ"ס. יישובים מתוכננים לעשרות אלפי תושבים למרות צמיחה נמוכה בהרבה בפועל. כך נבלעים עוד ועוד שטחים פתוחים בגליל. והתוצאה הברורה – אם לא נשנה כיוון, בתוך עשור אחד הגליל, לב ההתיישבות הציונית, עלול להפוך למרחב שבו היהודים הם מיעוט זעיר – בחבל הארץ הזה, על כל ההשלכות הגיאו-אסטרטגיות של מציאות זו.
במקביל, כמו שאמרתי, ההתיישבות היהודית ממש נחנקת. אומנם, העברתי כאן בחקיקה את תיקון 162, שמשחרר חמצן להתיישבות בגליל ובנגב, אבל עדיין כל תוכנית עוברת מסלול ייסורים ביורוקרטי שאינו נגמר. זו לא שוויוניות, זו אפליית המיעוט היהודי בגליל ובנגב. לרוח הפרוגרסיבית הזאת בוועדות התכנון אשר רואה בערבי יליד, וביהודי – פולש, יש לשים סוף. אני קורא לממשלת ישראל לצאת לתנופת התיישבות בגליל ובנגב, ולקבל את ההחלטות הבאות: תקצוב תכנון ההתיישבות היהודית; סבסוד הוצאות פיתוח; שינוי מפת הטבות המס. הגיעה השעה להחזיר את הציונות לעולם התכנון ולהחזיר את הגליל ללב סדר העדיפויות הלאומי. תודה רבה.
339 מילים של אריאל קלנר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.