הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר הפנים לראש הממשלה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, אני שמח שאתה כאן כשאני מקריא את הדברים הבאים. חבריי חברי הכנסת, "מילה לא יפה. ובעודנו מתאוששים מהאזכרה, שמענו שיש בתוכנו אנשים שבהקשר לגיוס ולהגנה, 'סנקציות' בשבילם היא מילה ממש לא יפה. וחשבתי לעצמי, איזה עולם מוזר. בלקסיקון חוק הגיוס שלי יש מילים אחרות לא יפות, או מוטב לומר – מקפיאות את הדם. כמו למשל: הותר לפרסום; לא יחזור; יתום; אלמנה; שכול; וקבר; ומצבה; ואל מלא רחמים; ועל כנפי השכינה. והמילים הכי לא יפות מכולם – יהונתן נפל. ואיזה כיף לאנשים שסנקציות היא המילה הכי לא יפה בשבילם. מה מאושרים הם ומה טוב חלקם. ואולי חלקי כואב יותר, אך טוב עשרת מונים מחלקם". חגי לובר.

אילו מילים מדממות כותב כאן האב השכול חגי לובר לזכרו של בנו יהונתן, שזה עתה מלאו שנתיים לנפילתו. מילה לא יפה. וחגי לובר כמובן מתייחס אל תיאטרון האבסורד, אדוני היושב-ראש, התיאטרון שמתקיים פעמיים בשבוע כאן בכנסת, בוועדת החוץ והביטחון, כשמובא חוק שהוא חוק השתמטות, ומדברים בו על טלאי צהוב ומזכירים בו סנקציות כמילים לא יפות. וכל פרקי החוק, אדוני, אתה יודע מה? מחוררים כמו גבינה שווייצרית, ומדברים על יעדים שלא פוגשים את רצון העם, ועל ועדת חריגים שהיא בעצם כיסא מפלט. הכול הזוי. הכול מילים מכובסות. מה אין? אין מענה לחרדים שמתגייסים. לפעמים נדמה לי שיש חברים בוועדה שליבם לב של אבן, שהם יכולים לשמוע את חגי לובר או את צבי זוסמן או את אפרים שֹׁהַם ולא להזדעזע.

ואתה יודע מה, אדוני היושב-ראש? אתמול היה יום גיוס מוצלח. 537 חרדים התגייסו אתמול לצה"ל – בלי חוק, בלי הנחות, בלי כל מיני קומבינות – פשוט כי הם הבינו שעכשיו זה הדבר שהכי נכון ואולי גם הכי משתלם להם. זה מה שקרה אתמול. זה רק מעיד שכל מה שקורה בחוץ וביטחון זה קומבינה; זה ניסיון להכשיר השתמטות, והדבר הזה באמת לא יעבוד. יש לי ביטחון דתי, דתי, עמוק, שזה לא יקרה. זה לא יכול לקרות. וצודק, צודק חגי לובר: זו לא מילה יפה. תודה.