דילוג לתוכן
כנסת לכולם
הכנסת ה־25 · ישיבה 352 · 5 בינואר 2026

הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר הפנים לראש הממשלה

יעל רון בן משה · המחנה הממלכתי

מי שר תורן? מאי פה? שרה תורנית פה?

היו"ר ניסים ואטורי: מאי, היא פה. למה אתם כל פעם דואגים מהשרה? שלוש דקות לרשותך, בבקשה.

זה רק לפרוטוקול, מה?

היו"ר ניסים ואטורי: מותר לשרה לצאת רגע לשירותים ולחזור. בבקשה.
איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): אדוני, מותר לשרה לצאת, אבל היא כבר - - -

לא, היא פה. היא פה.

היו"ר ניסים ואטורי: היא פה. אני אאפס לך את הזמן, נתחיל שלוש דקות. קדימה.

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, זוכר, אדוני, שבשבוע שעבר דיברתי פה על נושא השאטלים של חיילי צה"ל וההזדמנות השווה לחיילים שגרים במקומות רחוקים? אז לא תופתע לשמוע שלא קיבלנו שום מענה לפנייה שנשלחה לראש אכ"א, אבל אנחנו אופטימיים, וחושבים שראוי שראש אכ"א או מי מנציגיו יגיב לנו.

היום אני רוצה לדבר – נאמר פה על אביחי שטרן, שהיום, ככה, הוא בילה פה בכנסת – מקריית שמונה. אז אני רוצה לציין, לפני כעשרה ימים קיימתי ביקור בעיר יחד עם חברי אלון שוסטר, שנוכח כאן במליאה, ובני גנץ. ואחד המקומות שנפגשנו, שהיינו, היינו בתיכון ברנקו וייס – מי שמכיר, זה רשת תיכונים מאוד מיוחדת – וככה, אחת הנערות, אמיצה, שאלה את הרמטכ"ל לשעבר, שר הביטחון לשעבר בני גנץ: האם אתה חושב שיש לנו הזדמנות שווה?

אני בכל ליבי רציתי להגיד לה: כן, גם לנוער בקריית שמונה יש הזדמנות שווה. אבל בתוך תוכי בחנתי: האם באמת צה"ל מציב הזדמנות שווה לבני ובנות הפריפריה? נכון שלהם יש את כל הכוחות הפנימיים, אבל האם אנחנו כמדינה יודעים לספק את התשתית המתאימה, שיוכלו להביא את הכישורים והכישרונות שלהם לידי ביטוי? ואני לא בטוחה שהתשובה היא כן.

אבל מעבר לאי-הזדמנות שווה, שאני חושבת שעדיין קיימת במקומות מסוימים, אני רוצה לציין את אותה נערה שככה באומץ נעמדה ושאלה את השאלה הקשה הזאת. ויחד איתה אני רוצה לציין גם את הנשים של קריית שמונה. פגשנו את מאיה, שפתחה עגלת קפה ראשונה בעיר, שמהווה מקום מפגש בעיר ששליש מתושביה עוד לא שבו. ופגשנו את תחיה הורוביץ, אשת קהילה שמדי שבת פותחת את ביתה כבית כנסת לכל תושבי השכונה. וארוסתו של ינון, הבעלים של "הבן של סימו", שינון בעצמו אומר: היא זו שהחזירה אותי לעיר, היא זו שאמרה לי: אנחנו חוזרים ופותחים את העסק. והוא אומר: בלעדיה לא הייתי חוזר. אז הנערה הזאת ותחיה וארוסתו של ינון ומאיה מעגלת הקפה – הן הנשים שמחזירות את קריית שמונה לפעול ולחזור לחיים ולהיות עיר המחוז עבור הגליל העליון, כפי שהיא צריכה להיות.

אני אמתין שיסיימו, אם תוכל.

אבל הנשים החזקות האלה, זה לא מספיק בלי התשתית שהמדינה צריכה לספק להן. אדוני, היום היה פה בדיון 40 החתימות שיח בין חבר הכנסת מיכאל ביטון לבין ראש הממשלה, אני חושבת ששיח יחסית פורה, כמה שאפשר במעמד הזה. ואני קוראת גם לך, אדוני היושב-ראש, וגם לחברי הליכוד, להניח את כל הפוליטיקות בצד, ולראות איך נרתמים לטובת קריית שמונה ותושביה, שהם בירת הגליל העליון. לא מספיק שננצח את חיזבאללה, אם אנחנו מפסידים את קריית שמונה. אנחנו חייבים לראות שקריית שמונה חוזרת להיות הסמל של הגליל העליון, סמל של ניצחון. תודה רבה.

420 מילים של יעל רון בן משה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.