דילוג לתוכן
כנסת לכולם
הכנסת ה־25 · ישיבה 352 · 5 בינואר 2026

הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר הפנים לראש הממשלה

רון כץ · יש עתיד

אתה יודע איפה הוא לא היה? בלשכת ראש הממשלה.

מירב בן ארי (יש עתיד): ברור, מי יזמין אותו? הוא לא יהלום.
היו"ר סימון דוידסון: רון כץ, שלוש דקות, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היו"ר. חבריי חברי הכנסת, מורי מאיר כהן, אדוני השר, טוב, קודם כול, כולנו חווינו פה עכשיו 40 דקות של מהדורת החדשות של ערוץ 14. לצערי, אף פעם לא יצא לי לצפות בערוץ התעמולה הנהדר, אבל ראיתי בלייב איך משנים את המציאות. ישבתי פה, עומד פה ראש הממשלה, והכול הפוך. ואני יושב פה, ואני אומר, לא יכול להיות. לא יכול להיות שעומד פה ראש ממשלה ואומר: לא ירדו מהארץ. מה לא ירדו מהארץ? חברים שלי ירדו מהארץ, חברים של אחיות שלי ירדו מהארץ.

אי-אפשר לסבול את המצב במדינה הזאת. צעירים לא רואים פה אופק, לא כי הם לא אוהבים את המדינה, לא כי הם לא רוצים לתרום למדינה, כי אי-אפשר לחיות פה, כלכלית. כי יקר. כי כשאתה אומר לזוג צעיר היום, אתם תצטרכו לקנות בית, אז הוא אומר לעצמו, איך נעשה את זה? בית ממוצע במדינת ישראל עולה מעל 3 מיליון שקלים, איך נעשה את זה עם משכורות של מדינת ישראל? ולא נדבר על סופרים וחוגים וגנים.

מירב בן ארי (יש עתיד): הוא לא יודע מה קורה בסופר.

ברור שהוא לא יודע. אני אומר לכם - - -

מירב בן ארי (יש עתיד): 20 שנה הוא לא נמצא בסופר, איך הוא ידע? הוא ידע כמה עולה חלב? כמה עולה לחם? אין לו מושג. כל היום קונים לו, מביאים לו. הוא לא יודע. זה מדהים אותי הקטע הזה, הוא לא יודע איך נראה כרטיס אשראי.
היו"ר סימון דוידסון: מירב, את מפריעה לרון כץ באמצע השוונג שלו. הוא באמצע השוונג שלו.

מירב אף פעם לא מפריעה.

ואם אנחנו מדברים על סופרים, עומד פה ראש הממשלה ומחמיא לשר האוצר, מחמיא לשר האוצר, אותו שר אוצר שהביא עלינו הורדות בדירוג אשראי, אותו שר אוצר שהביא עלינו יוקר מחיה בלתי נסבל - -

מירב בן ארי (יש עתיד): עליית מיסים.

- - אותו שר אוצר שמעלה מיסים פעם אחר פעם אחר פעם, שנראה שהוא לא חי איתי באותה מדינה. לא יכול להיות שאני והוא חיים באותה מדינה; לא יכול להיות שאני והוא מדברים עם אותם ישראלים מחוץ לבית הזה. לא יכול להיות שאני והוא נמצאים פה בתוך אותה כנסת, כי אחרת, הוא היה מכנס את ועדת השרים ליוקר המחיה, כי הוא היה מתעסק במה שמעניין את האזרחים במדינת ישראל – בסופרים, בחוגים.

אני רוצה לומר לכם משהו: אשתי חלתה בשפעת, ועכשיו, ממש ברגעים אלה, אני חושב על להביא בייביסיטר – הינה, בדיוק דיברתי על זה עם מירב.

היו"ר סימון דוידסון: אתה הדבקת אותה.

אני הדבקתי אותה, נכון. אתם יודעים כמה בייביסיטר עולה היום במדינת ישראל?

מתחיל ב-60 שקלים, ואתה צריך כמה שעות. זה לא ייאמן. הכול פה בקנה מידה פסיכופתי. ועומד פה ראש ממשלה ואומר: כל הכבוד לשר האוצר, שהצליח בכלכלה. מישהו מרגיש שהוא הצליח בכלכלה? יש אזרח אחד במדינת ישראל שאומר לעצמו: ואללה, שר אוצר טוב, כל הכבוד לו? אחד? אחד כזה?

אי-אפשר לסיים בלי לדבר על כך שראש הממשלה עמד פה ואמר שבזכותו נגייס חרדים. אז אני רוצה לתת גילוי נאות: כנראה שאין מישהו שאוהב את החרדים יותר ממני, אבל החוק הזה לא יגייס חרדי אחד. והינה, אני אומר: מי שלא לומד, שילך לצבא. תגידו את זה בקול שלכם: אתם לא לומדים – תלכו לצבא. תודה רבה.

430 מילים של רון כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.