קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
עומד כאן ראש הממשלה במשך 43 דקות ולא מפסיק לרסק את החברה הישראלית: אתם ואנחנו, אתם, אתם שמקללים, אתם שעושים. אני פשוט מתפלא עליך, אדוני ראש הממשלה. במכתבך לנשיא כתבת: "אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים". כך כתבת. מה קרה פה לפני שעה וחצי? אתה עוד רוצה שנאמין לך? זה במכתבך לנשיא המדינה, בבקשת החנינה. "בשנים האחרונות התגברו המתחים", כך כתבת. אתה לא מודע לשום דבר. ההליך המשפטי הוא הגורם "להתנצחויות ומחלוקות" בעם – לא הוא, אלא אתה באופן ישיר, אדוני ראש הממשלה. לא אסלח לך לעולם על שריסקת את החברה הישראלית. אני גם יכול לסלוח לך על העבירות שעשית. בית משפט יקבע.
אתה, שרכנת לעבר אוזנו של הרב כדורי ולחשת: הם שכחו מה זה להיות יהודים. הערבים נוהרים לקלפיות, שמאלנים בוגדים – זה מה שטבעת בחברה הישראלית – ואני נץ ימני בנושא ביטחון. השרים שלך לא מפסיקים לקלל ולגדף. אין מילה אחת של לקיחת אחריות. מכונת הרעל שלא מפסיקה לקלל חצי עם, מכונת רעל שמשמידה ערך, משמידה את ערך החברה הישראלית. איך כתבת כדי שאנשים יקלטו? "אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים, לאחדות העם ולהשבת האמון במערכות המדינה". רק לפני דקה תקפת את בית המשפט העליון. הצחקת אותי. אתה, אתה שמוביל את קרע ואת ריסוק החברה. עמדת כאן ולא הפסקת להעמיק את הקרע; אתה, שבמשך ארבע שנים לא אמרת "עצור" לשר המשפטים, שהביא לקרע בעם בעצם המהפכה המשפטית; אתה, שעודדת בעצם שתיקתך; אתה, שלא לקחת אחריות לאסון טבח 7 באוקטובר, האסון הנורא ביותר; אתה, שלא מקים ועדת חקירה במשך שנתיים וממשיך לרסק אותנו. אתה תלך הביתה, עם הממשלה הנוראית שלך. אנחנו נתקן.
255 מילים של מיקי לוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.