הייתה פה פעם ממשלה שעסקה ביוקר המחיה ופעלה כדי להוזיל את המחירים. לצערי - - -
אני יכול להגיד לך שבטח בהיבט של פרי כמו אננס, אין שום סיבה לגדל אותו בישראל. חבל על השקעת המשאבים האלה בלחסום את היבוא. אבל לא עליתי לדבר על האננס, אני אשמח לנצל שעה שלמה כדי לדבר על הרפורמה בחקלאות ומה צריך לעשות, אבל אני חושב שכרגע האתגרים שמונחים בפני מדינת ישראל חשובים יותר.
אז, אדוני היושב-ראש, גברתי השרה – שלא מקשיבה לכל האירוע, כי מבחינתכם הכול פה שולי, אבל אני אומר, יש פה נקודה אחת, אחת, שבעיניי היא הקריטית ביותר כרגע למדינת ישראל. תראו, כולם מדברים פה, יש ימין, יש שמאל – אני אומר לכם, זו לא שאלה פה, לא של ימין ולא של שמאל. יש פה מאבק שהוא המאבק המרכזי, וזה המאבק בין ציונות להשתמטות.
מי שמסוגל בזמן מלחמה להגיד: השתמטות זה הדבר הכי חשוב, מסביב לזה אנחנו צריכים לבנות את כל הנרטיב – זה בדיוק הפוך מהאתוס הציוני. אני עוד מדבר בכלל בלי קשר לאתגרים, לזה שחסרים לנו 15,000 חיילים, לזה שחסרים לנו שוטרים וכבאים, ויש מה לעשות בגיוס לכולם, אין על זה שאלה בכלל. אני כבר לא מדבר על מאות ימי המילואים שאנשים עושים, על העסקים שלהם שמתפרקים, על המשפחות שלהם שמתפרקות. אני מדבר על הקרב הזה בין הציונות להשתמטות.
תראו, הקרב על הציונות תמיד היה קרב, היה קרב בעולם היהודי. אתם יודעים, בראשית המאה ה-20 רצו לציין בבריסק, בברסט, את מותו של הרצל – הרצל, אתם רואים? התמונה שלו פה. איפה מציינים אירועים כאלה? בבית כנסת, זה המתנ"ס של הקהילה היהודית. הרבי מבריסק הורה לנעול את המנעול של בית הכנסת, כדי שחס וחלילה לא תתקיים שם אזכרה להרצל. אז היו שניים, אחד – קוראים לו שיינרמן, זה סבא של אריק שרון, השני – קוראים לו בגין, זה אבא של מנחם בגין, הם שברו את המנעול, פתחו את בית הכנסת וקיימו את האזכרה. את הסיפור הזה סיפר מנחם בגין בזמנו.
אני מספר את זה כי זה המאבק בין הציונות להשתמטות, בין הבחירה להילחם על ארץ ישראל, לבחירה להגיד: אנחנו לא באירוע הזה. וכשאני שומע היום חבר כנסת בכיר בקואליציה, שהיה שר בכיר בקואליציה, אומר בוועדת החוץ והביטחון שרוצים לשים טלאי צהוב על תלמידי ישיבות בגלל שהם משתמטים מגיוס – זה חוסר הבנה בסיסי של העולם שבו אנחנו חיים. ואני אומר לכם, את המאבק הזה בין הציונות להשתמטות אין לנו דרך אחרת אלא לנצח. אי-אפשר יהיה לקיים את מדינת ישראל לעם ישראל בארץ ישראל כשהנרטיב וכשכל האוכלוסייה כולה מגויסת לטובת השתמטות. תודה.
401 מילים של עודד פורר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.