קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו אחרי חודש גדוש שבמסגרתו בג"ץ שחרר כל רסן. זה קורה החל מההוראה להקפיא את הביקורת של מבקר המדינה לחקירת אירועי 7 באוקטובר, ממשיך בהנדסת ההרכבים בבג"ץ כך שהתוצאה תיקבע מראש, ברור, וכמובן בהוראה לעצור את הכספים למוסדות החינוך של החרדים, החינוך החרדי. פעם אחר פעם אנחנו רואים התערבות גסה בשאלות של מדיניות שאותה מתווה הממשלה שנבחרה על ידי העם, התערבות שאין בינה לבין תפקידה של הרשות השופטת דבר וחצי דבר, ושבעיקר מעמיקה יותר ויותר את אובדן האמון של העם במערכת המשפט.
בתוך כל הכאוס הזה, אני רוצה, ברשותכם, להתעכב על אמירתה של גב' דורית ביניש, נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, שאולי דווקא מספרת את הסיפור כולו, וכך היא אומרת בריאיון שהיא נתנה לאילנה דיין ביום חמישי שעבר. קובעת בייניש, ואני מצטטת: יש כאן מסע מתוזמר לערער את האמון בבית המשפט העליון, בנשיא בית המשפט העליון. הממשלה רוצה לפגוע בבית המשפט, היא יודעת שאפשר לעשות זאת בדרך של תעמולה, שהרי הציבור לא באמת יודע באיזה תיקים והחלטות יושב יצחק עמית.
נו, באמת, זה נשמע לכם אמיתי? זו אינה פליטת פה, אלא הצצה מדאיגה לתפיסת עולם של אלה שבטוחים שרוב העם הוא מוסת, הוא בור, הוא נבער, עיוור, אחר. עם כזה שפשוט הולך אחר המנהיגים שלו בעיניים עצומות, אבל זה הרי לא אמור להפתיע אף אחד מאיתנו. כשנשיא בית המשפט העליון בדימוס – שוב, לשעבר – אומר: אם העם יצביע לממשלה הזו שוב אנחנו נדע שהוא לא רוצה דמוקרטיה. שימו לב, נשיא בית משפט עליון אומר - - -
זה מה שהוא אמר. עזוב אותך, קריב.
אותו אהרן ברק טוען שהפכנו מאזרחים לנתינים. אתם לא יודעים שיש עוצר ברחובות?
שלהם. אנחנו באמת נתינים של מערכת המשפט. והרי הכול ברור. אחיי למחנה הלאומי, לא נתינים אתם כי אוהבי ארץ ישראל. אתם לא אלו שמפחדים לומר: המלך עירום. אתם עושים הכול בשביל מינהל תקין, אתם אלו שתמיד תפעלו בעבור שלמות המדינה, הממלכה. אתם אלה שמתעקשים שהמדיניות שאותה בחרתם תמומש בפועל. אתם תפארת העם הזה, כן, אתם תפארת העם הזה, המחנה הלאומי. אין דמוקרטים יותר מכם, אין נאורים יותר מכם. אתם הכוח המניע של כל אחד ואחד מאיתנו לחשוף את האמת, להביא את הצדק לקדמת הבמה. תודה רבה.
מאסנו כבר בזה שחושבים שאנחנו בורים ועמי הארץ. זה מה שקרה. אנחנו מבינים עניין, אבל אסור לנו לדבר, כי הם לא מרשים לנו לדבר. נגמרו המשחקים. אנחנו נדבר, נציג את כל העוולות ונאמר אותן בפה מלא מבלי לפחד. זה נגמר. תודה.
397 מילים של קטי קטרין שטרית. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.