הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר הפנים לראש הממשלה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה, אדוני היושב בראש.

אני רוצה רגע לצטט ממה שהיה פה רק לפני מה שנקרא שעה קלה. עמד פה ראש הממשלה נתניהו ואמר באלה המילים, אני פשוט הייתי בהלם מדי מכדי להגיב: בקרוב ארד לנגב; שמעתי על המצוקות ועל זה שאנשים איבדו את חייהם. באמת, אני לא יכולה להבין את הניתוק. כאילו, מי ראש ממשלה פה כבר כמעט 20 שנה? מי? אבא שלי? אימא שלי? אתה ראש הממשלה. במקום לשבת במאר-א-לאגו, לצפות בזיקוקים, באמת תודה שסוף-סוף המידע שבנגב יש בעיה הגיע אליך. באמת, בקרוב תרד לנגב. כמה זכינו, איך זכינו, שבקרוב הוא ירד לנגב. באמת, אין לי כבר מילים.

אני רוצה גם לדבר על השר שאתה מינית לטפל בנושא הנגב, בין היתר. כי אני גרה בבאר שבע ובחיים שלי לא פחדתי כמו לאחרונה. כמו שמירב אמרה, מגיע בן גביר לסיור העלק משילות בתראבין ואומר: 30 שנה אני עושה מה שלא עשו פה, 30 שנה, 30 שנה. נכון, החלק הראשון של המשפט הוא נכון – 30 שנה הזניחו את הנגב. 30 שנה אף אחד לא ראה את הנגב. אנחנו החצר האחורית. אף אחד לא טיפל בכלום למרות שאנחנו התחננו שיטפלו. אז זה מה שאתה מביא לנו, אותו – אפס יכולת לטפל במשהו? אתם לא רואים?

אני פונה גם לחבריי בנגב, בעיקר לצעירים שביניהם: אתם לא רואים שהמלך שלכם הוא עירום, שאין לו שום יכולת לטפל בזה, שהוא מת לשומר חומות 2? מת, כי זה יביא לו מנדטים, על חשבון הליכוד כמובן. אבל הוא מת לזה. הוא מת שיהיה פיצוץ, שהדם יזרום ברחובות, כדי להוסיף לעצמו עוד קצת מנדטים. למה זה לא ברור לכם? למה אתם לא רואים את זה? ככה מטפלים? ככה מטפלים?

היום היה כנס. הגיעו כל ראשי הרשויות מהדרום לכנס הזה. כולם אומרים פה אחד: יש תוכנית – היא עבדה, היא הורידה פשיעה, היא טיפלה. הייתה ראייה הוליסטית על כל הצרכים של החברה הבדואית ושל החברה הישראלית, כי מה לעשות? גורלנו קשור אחד בשני. היא עבדה. מה כל כך קשה להמשיך אותה? איזה הישגים כבר היו לך מסגר של עשרה ימים על תראבין? אפס נשקים, 23 עצורים, 21 כבר שוחררו. אבל מלא טיקטוקים, מלא סרטונים. רק לעצמך אתה דואג. אם הייתי חושבת לרגע, לרגע, שתושבי הנגב מעניינים אותך, לא הייתי מדברת ככה. אם זה היה עובד, אם היית מצליח, גם הייתי מפרגנת אם צריך. שלוש שנים, שלוש שנים, ומעולם מצבנו לא היה גרוע יותר.