אדוני היושב בראש, אני רוצה להתייחס בכמה הערות קצרות למה שאמר פה ראש הממשלה. אני מקווה שמישהו מאנשיו יראה לו את הנאום שלי, שאולי היה כדאי שיקשיב לו עכשיו. דף לבן – ראש ממשלה שמבקש לאחד, לוקח קונוטציה של הספר הלבן, מלביש אותה על המציאות שלנו כאן, וגם זה לא במדויק. כי מה שכאילו הצענו לחרדים היה: אנחנו ניתן לכם דף, תרשמו בשני שליש את מה שאתם צריכים – וזה לא הכול צבא; יש חינוך ויש בריאות, והמצב התברואתי בבני ברק זו בעיה גדולה מאוד וכו' – ואנחנו בשליש שלנו נרשום את שלנו. וראה זה פלא, מה היה כתוב שם לו היה כזה דף באמת? תוכנית שירות ושירות בצה"ל. עכשיו, זה לא באוויר. הם ישבו אצלי בבית ביד מרדכי. הם באו להפיל את הממשלה, והם רצו לראות אם יש עם מי לעבוד אחר כך. ואמרתי להם, תחזרו לרב ותגידו לו: תוכנית שירות. אז מה זה הסיפור הזה על הדף הלבן? לא גיבינו כשהיה צריך? לא הצטרפנו כשהיה צריך? מה זה הסיפור הזה? מישהו פה אמר משהו נגד הלחימה בעזה? מישהו פה אמר משהו נגד הלחימה באיראן? מישהו פה מלכלך בחוץ על מה שעושה מדינת ישראל? מה זה הסיפורים האלה? לא נכון, פשוט לא נכון.
וראש ממשלה צריך לזכור שמעבר להיותו פוליטיקאי, וזה בסדר, הוא גם ראש ממשלה. הוא לא יכול כל היום להגיד: אתם ואנחנו, אתם ואנחנו. זה ממש, אבל ממש, מקרב את האחדות בעם. אחדות אמיתית זה לא אתה תבוא איתי עם מה שאני חושב; אחדות אמיתית זה לא אתם ואנחנו; אחדות אמיתית זה בוא נראה איך פותרים את הבעיה ביחד. וכשהוא אפשר את זה במשך שמונה חודשים, היינו בתוך ממשלת החירום שלו. וכשהפוליטיקה חזרה לו כמו איזה דוּדה, אז זה נגמר גם אצלנו, מה לעשות.
ראש הממשלה, לצערי, לא מפספס הזדמנות, לא מפספס הזדמנות לתדלק את השסע בחברה הישראלית. הבנתי שזה משרת אותו פוליטית, אבל אני בטוח שזה פוגע במדינה כולה. יש קיצוניות, כן, יש קיצוניות, גם בין חברי הכנסת יש קיצוניות וגם בתוך הממשלה יש קיצוניות. שמענו פה עכשיו – אני לא חושב שהוא מאוהדיי: יאיר גולן לא ציוני. תגידו, אתם מקשיבים למה שאמרתם?
יאיר גולן לא ציוני.
תעשי לי טובה. תעשי לי טובה, טלי.
תעשי לי טובה, טלי. יאיר גולן, שאני לא מסכים עם כל ביטוי שלו, ואני לא מסכים עם כל אמירה שלו, ואני לא מסכים עם כל תפיסה שלו, הוא גדל ציוני, חי כציוני, כמעט נהרג כמה וכמה פעמים בתור ציוני, וכדאי להיזהר עם המילים האלה.
אני אומר לכם יותר מזה.
אני מסיים.
אני בכלל לא בטוח שראש הממשלה רוצה בכלל שחוק הגיוס יעבור, משיקולים פוליטיים. אני לא בטוח שאנחנו לא רואים פה משחק שלם, שלא ייגמר בשום מקום, כי זה לא כדאי לו שזה ייגמר בחוק גיוס, אבל על הימים האלה אנחנו כבר נראה.
אני רוצה להגיד לכם, חברים משני צידי הבית: אנחנו צריכים לזכור שיש פה הרבה מאוד אתגרים. הרוב חושב שצריך חקירה, הרוב חושב ורוצה ביטחון פנים, הרוב רוצה שיהיה פה גיוס ושירות, הרוב רוצה שתהיה פה הסדרה משפטית ולא הפיכה משטרית. וכל מי שהמדינה חשובה לו יותר מאשר רק הסקטור שלו - - -
זה משפט סיכום. כל מי שהמדינה חשובה לו יותר מאשר רק הסקטור שלו רוצה את כל מה שאמרתי עכשיו. ואני אומר לכם שאם אנחנו לא נצליח להקים ממשלה רחבה שתפסיק את כל המריבה שראינו פה עכשיו, ואני מקווה שאתם מבינים שמה שאירע פה עכשיו זאת איננה דרך ארץ – אני מאוד מאוד מקווה שנוכל לעשות את זה אחרת, כי אחרת באמת לא נוכל לחלץ את המדינה לשום מקום אחר. תודה רבה.
565 מילים של בנימין גנץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.