שלום, אדוני היושב-ראש, השרה שנמצאת היכנשהו והח"כיות והח"כים היקרים. אין מצב שדור המשרתים הנוכחי יסכים להמשך חוסר ההוגנות. לא יסכים להמשך הפטור הגורף במתכונת הנוכחית. העם שלנו, כך מסופר, כשיצא ממצרים, נלחם במשך 40 שנה עד שנכנס לארץ, וכשנכנס לארץ, כך מסופר, המשיך להילחם, לצערנו, ועשה את זה במשך מאות שנים. עַם השופטים והמלכים ידע מאות שנים של קרבות ומלחמות. העם היהודי המשיך להילחם כל עוד עצמאותו אפשרה זאת. הקמנו בתי מקדש ונלחמנו על חירותנו.
זו המסורת, זה מה שקרה, וגם ב-150 השנים האחרונות, אדוני היושב-ראש, של החזרה ארצה, העם נאלץ להילחם. בתוכנו, בין הלוחמים, מאמינים באמונות שונות, וביניהם חרדים לדבר השם. לא היה כדבר הזה – פטור גורף, טוטלי, כפי שקיים היום. אין מצב, אין מצב שדור המשרתים יסכים להמשך הסידור הפגום, הקלוקל הזה. זה לא יקרה. חרדים לדבר השם נלחמו במשך מאות שנים. רק בדור האחרון נפל דבר בישראל. לפתע, פיקוח נפש לא דוחה שבת, לא דוחה יום חול. הדור הזה לא יניח לנו, לכולנו, להמשיך בסידור המופרע הזה. לא נוכל להמשיך עם האיפה ואיפה הזו. לא יקרה שנאפשר לחלקנו את אוהלה של תורה ולאחרים מתוכנו את אוהלה של הגנה.
זה לא יקרה. זה לא יהודי, זה לא אנושי, זה לא הגון. במוקדם או במוקדם יותר תקום כאן ממשלה שתוביל את אחינו הפטורים משירות להיות כשאול ודוד, כבני מתתיהו, כתלמידי רבי עקיבא – להיות גם הם לוחמים למען הגנת העם. תודה רבה.
224 מילים של אלון שוסטר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.