קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני. אדוני היושב-ראש, רבותיי השרים, אני דווקא אשמח, השר סמוטריץ' וגם השר קרעי, אם קצת תקשיבו לפחות למה שנאמר כאן, כי קורה כרגע משהו מאוד מאוד חשוב. ברגעים אלה ממש, הלילה, תוקם – לפחות על פי מועצת הביטחון – התשתית להקמתה של המדינה הפלסטינית. אתם, תחת הממשלה שלכם, אחרי שקרה הטבח הגדול ביותר לעם היהודי מאז מלחמת העולם השנייה, מאז השואה, אחרי שמדינת ישראל אמרה "לעולם לא עוד", אחרי שברור לכולם מה הסכנה בהקמה של מדינה פלסטינית בתוך שטח ישראל – דה פקטו זה מה שקורה.
מה אנחנו רואים? אחרי שנתיים של מלחמה, לאן הובלתם אותנו? אנחנו רואים דגלים של טורקיה בעזה - - -
השר קרעי, צריך להסתכל על המציאות בעיניים. פעם אחת טמנתם את הראש בחול, קיבלנו את 7 באוקטובר, אז פעם אחת תסתכל על המציאות בעיניים.
אומרים האמריקאים: לא תהיה ברירה, אנחנו נדלג על שלב הפירוז ונלך ישר לשיקום. זה כבר לא שיקום תמורת פירוז. אחרי 7 באוקטובר ויתרתם על פירוז חמאס, מכניסים כוחות של טורקיה וקטר לתוך רצועת עזה, F-35 לסעודיה, F-35 לטורקים, גרעין בסעודיה עם התחייבות ישראלית שלא לפגוע בתוכנית הגרעין. אני מבין שאתם לא רוצים להקשיב לי, אבל אני רוצה להגיד לכם משהו, השר סמוטריץ' - - -
אתה לא צריך להגיב, אתה צריך להקשיב. אתה שר במליאה כדי להקשיב, אל תפריע לי - - -
תקשיב, אני רוצה להקריא לך, השר סמוטריץ'. בצלאל, תרשה לי, אני רוצה להקריא לך חלק מסעיף 19, שעולה היום במועצת הביטחון של האו"ם, הלילה: "The conditions may finally be in place for a credible pathway to Palestinian self-determination and statehood, which we recognize as the aspiration of the Palestinian people". אני אתרגם את זה לטובת מי שלא הבין, בצלאל/
"התנאים יונחו סוף-סוף לנתיב מהימן להגדרה עצמית פלסטינית של ממלכתיות, של מדינאות, שאנחנו מכירים בה כשאיפה של העם הפלסטיני"/ זאת הולכת להיות ההחלטה של מועצת הביטחון הלילה, ואתם שותקים, כמו שאתם שותקים כשאתם רואים את טורקיה בתוך עזה, כמו ששתקתם בתוך הממשלה. זאת אומרת, צייצתם נגד הכנסת הציוד לחמאס, אבל שתקתם בתוך הממשלה בפועל, והציוד הזה המשיך לזרום. ובפועל כשאתם יושבים בממשלה וראש הממשלה שותק, אנחנו קוראים הלילה את הצהרת בלפור הפלסטינית במועצת הביטחון של האו"ם, זו המשמעות, לא הכרה של מדינה כזו או אחרת. במועצת הביטחון של האו"ם הולכים הלילה, 01:00 שעון ישראל, לקבל החלטה שזאת המשמעות שלה.
ואני שומע את כל הימין לכאורה, כאילו ימין, מספרים לי על המאבק שלהם – ואתם לא הייתם מספיק חזקים, או אתם לא הייתם עונים. אחרי 7 באוקטובר? אחרי שהבאתם לכנסת הזאת הצעת החלטה דקלרטיבית על ריבונות? אגב, אתם מונעים כרגע קידום של ריבונות בוועדת החוץ והביטחון. הכנסת הזאת אישרה בקריאה טרומית ריבונות על יהודה ושומרון, ריבונות על מעלה אדומים. אני ביקשתי להחתים את חברי ועדת החוץ והביטחון כדי לקיים דיון, כדי לקדם את החוק. כי יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון מהליכוד לא מקדם את החוק הזה שקובע ריבונות. חשבתי שאולי חברי הכנסת מהקואליציה – אני יודע? הציונות הדתית, אחרים – יבואו ויגידו: אנחנו רוצים את הדיון הזה. אני חייב לומר, אדוני היושב-ראש, אני עוד לא מצליח לגייס את השליש בוועדת החוץ והביטחון, ועדה שיש לקואליציה רוב בה. משמע, הקואליציה הזאת טובה בדיבורים. במעשים היא טובה רק בדבר אחד – בלשרת את האינטרסים הפלסטיניים. דיברתם נגד הכנסת הציוד לרצועת עזה, אבל במעשים הכנסתם אלפי משאיות. מאות מיליוני דולרים הושקעו בדבר הזה, כולל מכספי תקציב המדינה, ולבסוף אתם מספרים לנו שאתם מתנגדים למדינה פלסטינית?
ואני לא שומע קול, אני לא שומע ציוץ, אני לא שומע את ראש הממשלה שלכם מדבר נגד ההחלטה שמקבלת הלילה באו"ם גם את היוזמה הסעודית והצרפתית. למה? כי אתם מחוברים לכיסאות שלכם? בשביל הכיסא שלכם אתם מוכנים למכור את ארץ ישראל? בשביל הכיסא שלכם אתם מוכרים את ארץ ישראל עבור הצהרת בלפור הפלסטינית? זה מה שאתם עושים. בשתיקה שלכם, בשתיקת הכבשים הזאת להצהרת בלפור הפלסטינית שהאו"ם הולך לקבל הלילה, אתם מאפשרים לנרטיב הזה ללכת ולהשתרש, והכול בשם איזושהי שמירה על ממשלה שגם ככה לא מצליחה אפילו להעביר חקיקה בכנסת. אין לכם חקיקה, אתם כל יום רביעי מורידים את החקיקה הפרטית, כי אין לכם רוב. בקושי מצליחים לקדם פה משהו.
על מה אתם שומרים? על מי אתם מגינים, מעבר לישבן שלכם שיושב על הכיסאות? ובשם ההגנה על הישבן שלכם אתם מקריבים את ארץ ישראל, אתם מקבלים את התמיכה במדינה הפלסטינית, אתם מקבלים את הסיכון הביטחוני למדינת ישראל בהעברה של F-35 לסעודים ולטורקים, אתם מקבלים את הסיכון הביטחוני בהסכמה שבשתיקה לגרעין סעודי. לא יודע אם אתה יודע, אדוני היושב-ראש, סעודיה זאת ממש מדינה שזקוקה לאנרגיה הגרעינית. אין להם חומרי בערה.
ולסיכום אני רק אומר זאת: החרפה הזאת – שבזמן שבאו"ם מקבלים החלטה שמשמעותה תמיכה בהקמת מדינה פלסטינית אתם יושבים בממשלה הזאת ושותקים – אין גדולה ממנה.
752 מילים של עודד פורר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.