קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מלחמת 7 באוקטובר זאת לא מלחמת תקומה. במשמרת שלכם אירע הטבח הגדול ביותר לעם היהודי בארצו. 1,200 נרצחים, 251 חטופים, וקרב הנרטיבים שמובילה הממשלה זה ניסיון נואל וכושל לשכתב את ההיסטוריה. לא יעזור לכם, לא נשכח את מדיניות ההסדרה וההכלה שהוביל נתניהו בשנת 2018, לא נשכח שהמדיניות הזאת זה בפירוש כניעה לטרור תמורת קניית שקט לטווח קצר. את החשבון שילמנו כולנו ב-7 באוקטובר. הציבור הישראלי זוכר שבנובמבר 2018 אביגדור ליברמן, שר הביטחון דאז, התפטר מתפקידו על רקע החלטת נתניהו ללכת להסדרה ועל רקע העברת הכספים הקטריים לחמאס בחסות ממשלת ישראל. לא תוכלו לשכתב את הפרוטוקולים, לא תוכלו להתנער מהעובדות. הכול מוקלט, ממוסמך ומתועד. כל אלה חייבים להיחקר.
נתניהו לא סתם מנסה להתנער מוועדת חקירה הממלכתית, יש לו סיבה טובה מאוד: נתניהו יודע שמחדל 7 באוקטובר הוא תוצאה מובהקת של מדיניות ארוכת שנים של "חמאס זה נכס". מנהיגות פירושה לקבל החלטות, אבל לדעת גם לקחת אחריות. מנהיגי ליכוד בעבר ידעו להבין את גודל השעה ולקחת את האחריות. מנחם בגין, זיכרונו לברכה, שהיה ראש ממשלה בזמן מלחמת לבנון הראשונה, לקח אחריות והתפטר בשנת 1983. לא יזיק למר נתניהו, אבי אבות הקונספציה, ללמוד ממורשת בגין, שבה הוא מתפאר, ולקחת אחריות.
מאחורי הצורך לחקור ולזכור יש אמת פשוטה, צריך לעשות הכול כדי שטבח 7 באוקטובר לא יישנה. רק ועדת חקירה ממלכתית בלתי תלויה, ולא ועדה פוליטית, תביא לחקר האמת. שום פטנט של ועדה מטעם, שבה הנחקרים ממנים את החוקרים, לא מתקבל על הדעת. ועדת חקירה ממלכתית קום תקום, מגיע לאזרחי ישראל ולמשפחות השכולות לקבל תשובות. רוב העם תומך בוועדת חקירה ממלכתית, ואתם מוזמנים לעשות משאל עם.
ובזמן שנותר לי, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לדבר על פרסום מהשבוע האחרון על משבר כוח האדם החמור בצה"ל. פורסם שאלפי אנשי קבע, בייחוד קצינים בדרגות סרן עד סגן אלוף, לא רוצים יותר להמשיך לשרת בשדרת הפיקוד של צה"ל, ממגוון סיבות, ביניהן שחיקה רבה מהשנתיים של המלחמה, תנאי השירות, חששות מפוליטיזציה הולכת וגוברת של אופן המינויים בצבא. מתוקף הרגישות לא נקבו במספרים מדויקים של התופעה, אבל נאמר שמדובר באלפים. חלק משמעותי מהחששות האלה מגיע, וצריך להגיד ביושר, מהפוליטיקאים ומההתבטאויות חסרות האחריות של הפוליטיקאים, שפוגעות באמון הציבור בצה"ל. לא יכול להיות שקציני הצבא ימשיכו להיות קורבן למתקפות פרועות רק כדי שחלק מהיושבים כאן יגרפו הון פוליטי. זה לא הוגן ולא אחראי במציאות שלנו. משרתי הקבע עושים לילות כימים עבור עם ישראל, ביבשה, באוויר ובים, במוצבים. והם עומדים בפני שחיקה אדירה וגם בפני ביקורת חסרת תקדים, וצריך למתוח קו ברור ובוהק: ביקורת על הצבא, חשוב וראוי שתיאמר, אך יש מרחק רב מאוד מהדה-לגיטימציה ומההשתלחות הפרועה שעושים כאן פוליטיקאים ומשתלחים בקציני צבא. צריך להזכיר כאן את ההתפרעות של שר התקשורת קרעי, שקרא לטייסים: תלכו לעזאזל, והפך את המשרתים שלנו לקורבן, לשחקנים פוליטיים בעל כורחם; את הטייסים שלנו, שהיו צריכים לעמוד ולהתגונן - -
- - מפני השתלחויות חמורות. אדוני, אני רוצה רק משפט אחד. חובתו של הדרג הפוליטי להותיר את צה"ל מחוץ לשיח הפוליטי. הצבא צריך לעסוק בביטחון ולא ברעשי רקע מסביב. תודה רבה.
477 מילים של שרון ניר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.