קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, שלשום התקיימה אזכרתו של הלוחם יונה בריף, זכרו לברכה, גיבור ישראל. באזכרה דיברה גם ליאורה אילון, ואני מתכבד להביא פה את דבריה בערב האזכרה.
שמי ליאורה אילון, ואני מכפר עזה. אני מבקשת לספר לכם הערב שעד לפני שנתיים ב-7 באוקטובר היו משפחת בריף ומשפחת אילון שתי משפחות משני עולמות שונים בחברה הישראלית, זרות זו לזו, שספק אם היו נפגשות אי פעם – משפחת אילון הקיבוצניקית מכפר עזה ומשפחת בריף הדתית ממודיעין – הסטריאוטיפים הם בכוונה. עד לפני זמן לא רב, היינו שתי משפחות שחיות בעולמות שונים, בהוויה שונה של מציאות החיים בישראל, מבלי לדעת שיום אחד ניפגש, נתחבר, ונהפוך למכרים, למוקירים ולמשמעותיים אלו לאלו. בנסיבות אחרות זה יכול היה להיות משמח. היכרות עם אנשים שחווים את החיים הישראליים והיהודיים ממקומות כל כך שונים. נסיבות הפציעה והמוות של יונה, העובדה שזה קרה בבית שלי, בכפר עזה, העובדה שיונה נפצע כל כך קשה בקרב על חיי משפחתי ועל חיי הקהילה שלי, העובדה ששכלתי את בני טל, שהיה מפקד כיתת הכוננות בכפר עזה, וכמו יונה נלחם על חיי משפחתנו וקהילתנו ממש באותו היום שבו יונה נפצע כל כך קשה – כל זה, לצערי, חיבר בינינו חיבור עמוק של ידיעת הכאב והשכול; חיבור חזק בין אנשים שאיבדו את היקר להם מכול, מותם של יונה ושל טל, שמעולם לא נפגשו אך צמחו באותה היחידה בצבא, ביחידת דובדבן.
פרשת השבוע שנקראה בבית הכנסת מספרת לנו גם היא סיפור על מוות, על אבל ועל חיבורים בין אנשים מתוך מקום של מוות, כאב ופרידה. אברהם האבל מחפש מקום לקבור את שרה, ופוגש את בני חת, ואיתם הוא קשור קשר חדש. שני זרים מעולמות שונים פותחים את ליבם אלו לאלו מתוך הקשבה ואמפתיה לכאב. ושם, מתוך נדיבות גדולה, נוצר קשר של חיבור והכלה. קצת אחרי מותה של שרה, אברהם האבל שולח את עבדו לחפש אישה ליצחק, ושתי משפחות נפגשות אל תוך סיפור של אהבה, אהבתם של יצחק ורבקה. גם מפגש זה נוצר בזכות חסר וצמא מצד אחד, ובזכות חמלה ונתינה מצד שני. צימאונו של עבד אברהם מחד גיסא, החמלה של רבקה, שהגמיעה את עבד אברהם ואת גמליו במי הבאר המחיים מאידך גיסא. וכך, מתוך המים החיים נותר תחילתו של חיבור, חיבור שהוליד מתוכו חיים שלמים בצד קונפליקטים מורכבים. ממש כמו החיים עצמם.
עוד בחייו של יונה, כששכב פצוע, כואב ומחייך בבית החולים, נפגשו שתי האחיות של שני הגיבורים ויצרו קשר של אחווה ביניהן. ואז נפגשו גם שתי המשפחות, ממקום של כאב, של דאגה ושל אכפתיות לראשונה בבית החולים, ואז בשבעה של יונה, ושוב בכפר עזה, ובטקס לזכרם של חללי כפר עזה, והיום כאן, לזכרו של יונה האהוב והחייכן.
מי ייתן והחיבור הזה שבין כפר עזה למודיעין, בין משפחת בריף למשפחת אילון, בין יונה לבין טל, יעלה מעט ארוכה למכאובנו כמשפחות שכולות ויהווה אות ועדות לחיבורים שהם כל כך אפשריים וכל כך נחוצים בחברה הישראלית, שגם היא זקוקה לחמלה שיש במים החיים, המפכים והמרווים. מי ייתן ונרבה נחמה ושלום בארץ שכולנו כל כך אוהבים, שעליה מסרו את נפשם טל מכפר עזה ויונה ממודיעין. תודה רבה.
477 מילים של חילי טרופר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.