קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בעקבות אירועי 7 באוקטובר אמון הציבור במדינה ירד לשפל שלא היה כמותו. לצערי, במקום לנסות לשקם את אמון הציבור, השבוע החליטה ממשלת ישראל לפגוע בו עוד יותר. החלטת הממשלה לקדם ועדת חקירה שאינה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר היא חרפה. אני קובעת שאם תקום ועדה שכזו היא רק תפלג את העם עוד יותר ולא תוביל לחקר האמת. ועדה שתישלט על ידי ראש הממשלה והשרים שלו לא יכולה להיות עצמאית ולא תחשוף את הכשלים שהובילו לטבח, לרצח ולאסון.
אני בטוחה שכולנו, כל חברי הכנסת, שומעים את הקריאה הציבורית לוועדת חקירה אמיתית יום-יום. גם חברי כנסת שלא טורחים לפגוש את הציבור רואים את התגובות ברשתות, שומעים את המשפחות שבאות לכנסת וגם מקבלים דואר אלקטרוני שבו אזרחים מתחננים לכך שתוקם ועדת חקירה ממלכתית אמיתית לחקר האמת.
ביום חמישי בשבוע שעבר קיבלנו, כל חברי הכנסת, מייל מבצלאל סלבין, אביה של שירן גנון ז"ל, שנרצחה ב-7 באוקטובר בפסטיבל נובה. כותב אבא של שירן כי למרות שחלפו שנתיים לא הועבר לו שום תיעוד. הוא לא קיבל תמונה מזירת הרצח, הוא לא קיבל תשובה למה שקרה לשירן באותו יום משום גורם רשמי – לא ממשרד הביטחון, לא מלהב 433, לא מצה"ל, מאף אחד. הקריאה של בצלאל, כמו של כל המשפחות השכולות, היא לדעת את האמת. הם רוצים לדעת מה קרה לילדים שלהם. רק ועדת חקירה ממלכתית תביא לשקיפות מלאה ולמניעת האסון הבא. זוהי חובתה של הממשלה. כל חלופה אחרת היא התחמקות ופגיעה נוספת באמון הציבור.
שבר האמון מורגש גם בתחום הבריאות. מאז מגפת הקורונה הציבור מוצף במידע וספקות, וכתוצאה מכך שיעורי ההתחסנות יורדים גם למניעת מחלות אחרות. אנחנו עדים לכך שיש לירידה בהתחסנות השפעה כבר היום. מקרים רבים של התפרצויות מחלת החצבת, עלייה בשיעור גילויי הפוליו ותמותה עודפת משפעת. הפחד מחיסונים נובע לרוב מפייק ניוז, והגורם המרכזי שאמור להוביל הסברה מסודרת בנושא ולהילחם בפייק ניוז הוא משרד הבריאות. אבל אין שר בריאות. אזרחים מרגישים שמסתירים מהם את המידע האמיתי כי אין שקיפות בפרסום נתונים שקשורים לחיסונים. וכדי להחזיר את אמון הציבור אנחנו צריכים להוציא לפועל שני מהלכים פשוטים: להנגיש מידע ברור ושקוף לכל אזרח ולעשות את ההתחסנות קלה ונגישה בכל מקום ובשעות נוחות לציבור.
אתם יודעים, היום השתתפתי בכנס שחבר הכנסת יונתן מישרקי ארגן יחד עם האגודה לזכויות החולה. בכנס הזה קראתי להקים רשות לקידום בריאות ורפואה מונעת. רשות כזאת אמורה לאגם את כלל שירותי החיסונים, פיקוח על תחנות בריאות המשפחה. רשות כזאת תדאג לבריאות האישה, לבריאות הגיל השלישי, לבריאות התלמיד ועוד. הגוף הזה יעשה סדר ויישא באחריות לאומית בנושא. ובאמת החזון שלי הוא להקים רשות כזאת, ולא פעם שאני מדברת על זה. גם אמרתי בדיונים שונים של ועדת הבריאות שחובה לעשות סדר ולקדם רפואה מונעת בישראל. יש לזה חשיבות רבה. אני אמשיך לקדם את הנושא הזה כי זה צו השעה. זו הדרך לבנות אמון ולשמור על בריאות הציבור כך שישראל תהיה בריאה ובטוחה יותר. כך שכל אזרח ירגיש שדואגים לו.
אני רוצה להתייחס למה שקרה אתמול בישיבת הממשלה. ב-16 בנובמבר, כמעט בסוף השנה, רק אתמול, קבעה הממשלה את חברי ועדת סל הבריאות ומה יהיה התקציב של ועדת הסל לשנת 2026. נדרשו לחצים רבים על הממשלה על מנת למנות את חברי ועדת הסל. פעלתי יחד עם ארגונים רבים בתחום הבריאות, שלחתי מכתבים לראש הממשלה, והעליתי הצעה לסדר-יומה של הכנסת כאן בנושא הזה. הגשתי הצעת חוק להסדרת מעמדו של סל התרופות כדי להוציא את סל הבריאות מהפוליטיקה.
אני אצטט את אחת השרות שלנו, שאמרה בישיבת הממשלה אתמול: בושה שאין לנו שר בריאות במדינה. זה נכון. אבל הבושה היא לא רק על חברי הממשלה ועל ראש הממשלה, זו בושה של כולנו. מי נותן יד לזה? אותה ממשלה ואותו ראש ממשלה. לצערי לא מעניין את הממשלה הנוכחית – לא בריאות ולא רווחה. היית שר מצוין, שר רווחה, סגן יושב-ראש הכנסת יעקב מרגי, ומי עכשיו קובע מדיניות? מה עכשיו קורה למשרד הבריאות, למשרד הרווחה?
אתם יודעים, זה ממש כואב שרק השתמטות והקמת ועדת טיוח פוליטית, זה מה שמעניין את הממשלה שלנו. פשוט כואב.
626 מילים של טטיאנה מזרסקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.