הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס' 6 – הוראת שעה), התשפ"ו–2025

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, אין פה שר, אבל אני מניח שהוא מתבייש לשבת פה, וזה בסדר. לא משנה מי השר.

טוב שהוא מסתתר. תשמע משהו, עכשיו קראו לי לבוא לכאן מהחדר. הייתי בפגישה עם בחור שקוראים לו שחר. הוא סיים עכשיו שנתיים פיקוד בגדוד 202. אני במקרה מכיר את הגדוד הזה קצת. הייתי מג"ד שלו, והוא שירת גם במגלן.

דרך אגב, הוא היה מפקד צוות גם של גל איזנקוט ואיל ברקוביץ', זיכרונם לברכה, וגם לנו יש במגלן בעלי תפקיד ורעים רבים. ובעצם מה שהוא בא להגיד לי זה לנסות להבין אותנו, איך אנחנו יכולים. הוא אומר: שנתיים אני שומע, וזה מה שהספקתי, כיוון שהייתי צריך לבוא לכאן. הוא אומר לי: החוק הזה שקוראים לו חוק גיוס, איך יכול להיות שהוא עוד נושם בבניין הזה? ואני לא יודע למה הוא הצביע – לשמאל, לימין, לקואליציה, לאופוזיציה – אני יודע שאם הוא היה מ"פ ב-202 ב-7 באוקטובר, כשהקפיצו אותם, ואחר כך בתוך כל זירות הלחימה, אי-אפשר לחשוב שבממשלה הזאת יש ציונים יותר גדולים ממנו. ואני, ככה, מחפש את המילים. אמרתי, אני אעלה למעלה, אולי אני אמצא מה אני יכול להגיד לו. אולי בסדר-היום שאנחנו דנים בו היום אני יכול למצוא סוג של תשובה.

אז הוא כבר יודע שאתמול ממשלת 7 באוקטובר החליטה לטייח את היום הכי קשה שהיה במדינת ישראל מאז הקמתה. שבנימין נתניהו, ראש ממשלת החורבן, לא רוצה שידעו את האמת, למרות שכולם יודעים. הוא היה ראש ממשלה ב-7 באוקטובר, והשר בן גביר היה השר לביטחון לאומי, נדמה לי שקוראים לזה, ב-7 באוקטובר. הוא לא יוכל להתחמק מזה לעולם. הוא גם היה ב-6 באוקטובר, וגם ב-5 באוקטובר, וגם בחודשים קודם.

דיברתי על הממשלה. שוטרים נהדרים יש לנו והיו לנו. לא דיברתי עליהם. דיברתי עליך, כמי שהיה שר בממשלת החורבן. לא תתחמק מזה. לא צריך ועדת חקירה בשביל לדעת שהשר דיכטר היה השר ביום של הכישלון הכי גדול שקרה לנו פה מאז שמדינת ישראל הוקמה. הוא יכול לעלות פה ולקשור סופרלטיבים לשנתיים האלה, אבל הוא לא הזכיר 2,000 הרוגים, הוא לא הזכיר יישובים שנשרפים, הוא לא הזכיר נשים שנאנסות. זה השר דיכטר, שמבין בדיוק, וגם יודע מה זה התרעה של קודם, מה זה הכנות של קודם. הוא העיד על עצמו שהוא היה שר קבינט קודם. הוא מכיר את ההתרעות שכל העם כבר מכיר אותן, את אלה שלא היו אבל גם את אלה שהיו. את אלה שלא נכתבו בכתב, אבל השר דיכטר גם מכיר – אם ראש הממשלה גילה, לו, אני לא יודע אם הוא שיתף אותו – גם את ההתרעות שנכתבו בכתב; סליחה, שנכתבו בדם. הוא מכיר אותן, והוא שואל: הינה, חשבתם שניפול? הינה, אנחנו קיימים.

השר דיכטר, קיימים בזכות קומבינות שלא האמנו. גם אתה לא האמנת שאחרי שנתיים לא תהיה ועדת חקירה כדי שתשרדו. ואתה עוד מנופף בזה בדגל, כמו שאמר פה ראש הממשלה לפני שבועיים: אצלכם לא חקרו אף אחד, תראו כמה חוקרים אצלנו. עולם הפוך. את המפכ"ל של אז ואת המפכ"ל של עכשיו לא אני מיניתי. לא הם החליטו על החקירות של שרי הממשלה בערמות. אותו דבר כמו שאתה מבקש כתרים על זה שאתם עוד קיימים. תסתכל כמה שרים נחקרים, תסתכל כמה אתם משלמים לחוק ההשתמטות, כמה ימי מילואים עושים כדי שאתם תתקיימו ואתם תשתמטו – לא אתה אישית. באמת, אני התפלאתי עליך. אתה עומד פה כאילו אתה בעולם אחר. כאילו אתה לא יודע מה אתה באופן אישי משלם כדי שהממשלה הזו תשרוד. ואתה עוד מתגאה איך שרדתם.

אני אגיד לך איך שרדתם. רוקנתם את מדינת ישראל מהערכים שלה. זה לא אני אמרתי – אמרה זאת יעל, אימא של חלל חטוף מניר עוז. ואתה רוצה כתרים על זה ששרדת? לפחות תתביישו קצת. וראש הממשלה רוצה כתרים על זה שרק אצלו חוקרים, ורק אצלו יש ראש ועדת כספים שנאשם באונס, ושרים בהפרת אמונים ובשוחד ובגנבה, ואצלנו לא חקרו. הכול עולם הפוך. והיום אתם מביאים לוועדת חוץ וביטחון הכרה בשירות הלאומי-אזרחי, הארכה לאנשים שיכולים להיות לוחמים בשביל להקל בעומס על המשפחות ועל המילואימניקים. אני אגלה לך, במצב הזה לפי אכ"א, גם בעוד חמש שנים הילדים שלנו והנכדים שלנו יעשו 70 ימי מילואים, בגלל שאתם חושבים שתעשו חוק השתמטות. אתם מרוקנים – וזה גם עניין אישי – את המדינה מהערכים שלה. חבל.