קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
ברור. אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, לפעמים דברים מסתדרים לבד – שר האוצר נכנס. אתה יודע, כבר מתחיל טוב משהו באירוע הזה. אדוני שר האוצר, לא תכננתי לשאול אותך יותר מדי שאלות, אבל אולי אם תסכים להתייחס, אשמח לשמוע מה דעתך על כמה דברים שאני רוצה להעלות פה היום.
אני רוצה להבין – אני חושב שיחד עם אזרחי מדינת ישראל – מהי אותה תוכנית שהנשיא האמריקאי הניח על השולחן, שבמהלכה ממשלת הימין מלא מלא בסופו של דבר סוללת את הדרך למדינה פלסטינית. אני יודע שאתה, אדוני, כגורם בכיר בממשלה ואדם עם עקרונות, היינו אמורים לשמוע אותך. אני לא מדבר על זה שיש מדינות שהולכות לקבל נשק מתקדם; אני לא מדבר על מה זה עושה לעליונות הישראלית במרחב האווירי ולא רק במרחב האווירי; אני לא מדבר על כלום. אני מדבר על העובדה הבסיסית שאתם בממשלה שלכם סוללים את הדרך הבטוחה להקמת מדינה פלסטינית. האם יש אמת בדברים? אין אמת בדברים? השר סמוטריץ' - - -
אבל יש תשובות? אני ואזרחי מדינת ישראל רוצים לדעת - - -
אבל זה חלק מהתוכנית. מה זה ברור שלא? זה רשום שחור על גבי לבן.
מה זה הורגים? עכשיו מציגים את התוכנית באו"ם, יצביעו עליה. בתוכנית רשום שחור על גבי לבן: חלק מהתוכנית היא הקמת מדינה פלסטינית. מה אתה הולך לעשות עם זה?
זה רשום. ברור תודה לנתניהו, אבל זה רשום.
- - שמכל השולחן הזה, אם יש מישהו שאני יכול להגיד שלפחות יש לו עקרונות, זה אתה. לכן הייתי רוצה לשמוע ממך בצורה ברורה מה קורה, אם ההצעה הזאת באו"ם עוברת. אדוני שר האוצר, מה קורה אם היא עוברת? מה יקרה כשהיא תעבור, ורשום שכן תוקם - - -
אבל אתה לא יכול להגיד: אני לא יודע, אני מתעלם מזה. ברגע שזה יעבור, אתה סולל את הדרך. עכשיו נתניהו שותק. בשתיקה שלו הוא מאפשר את זה. הוא נותן וגם מאפשר הרבה מאוד דברים שלא היו נותנים בעבר ולא דמיינו לתת בעבר, ואתם כולכם שותקים.
עכשיו אני עוזב אותך, כי אני רואה שזה לא נוח לך - - -
אני שמח שאני מרצה אותך. הייתי שמח שאתה תרצה אותי.
לא ברחנו משום דבר. הדברים שאנחנו אומרים, העקרונות שלנו הם ברורים. בניגוד אליכם אנחנו לא משנים את דעתנו כי הכיסא יותר נוח או פחות נוח. אני אומר לך: במה שאתם עושים, אתם מביאים עלינו הקמת מדינה פלסטינית. אין פה אופציה אחרת. זה מה שהולך לקרות וזה מה שיקרה בממשלה שלכם. אני מקווה שאנחנו נבוא ונוכל לסדר את האירוע הזה, אבל זה מה שקורה.
אם כבר אתה יושב פה – ואני מקווה שזה נושא שאתה מתעסק בו – אני רוצה לדבר איתך על יוקר המחיה במדינת ישראל. היום היה דיון בוועדת הכלכלה על יוקר המחיה במדינת ישראל. הגיע נציג של משרד האוצר שגם חבר בצוות שאחראי על יוקר המחיה במדינת ישראל. אני רוצה לומר לך, אדוני השר, את מי שלחת. שלחת נציג שלא יודע מי יו"ר הצוות שלו – אם יש יו"ר צוות כזה - - -
לדיון בוועדת הכלכלה. היום היה דיון בוועדת הכלכלה על יוקר המחיה.
קוראים לו עמית. בחור נחמד מאוד, פשוט אין לו סמכויות אמיתיות לעשות כלום.
כן. עכשיו אני אומר לך, הגיע בחור נחמד מאוד. כשאתה שואל אותו: מי יושב-ראש הצוות? אין תשובות. מה מחולל יוקר המחיה במדינת ישראל? יש איזה הבנה כללית כזאת, מין שיעור בכלכלה. איך מורידים את יוקר המחיה במדינת ישראל? עושים רפורמות של פתיחת שמיים, הרבה מאוד דברים.
בפועל, כשמחיר החלב במדינת ישראל יקר ב-30% מכל מדינה אחרת בעולם - - -
מה זה קשור לרפורמת החלב? בצלאל, אני אתמוך בכל דבר שיוריד את המחירים. אבל אני אומר לך שמישהו במשרד האוצר צריך לעשות סדר ולהגיד: זה חשוב לי. אם אתה, בתור שר אוצר, לא תגיד: זה חשוב לי, אני רוצה שירדו מחירים, זה לא ירד. אם אתה לא תרסק את המונופולים, זה לא ירד. אנחנו יודעים מי היבואנים ואנחנו יודעים מי המרכולים ואנחנו יודעים מי מחולל את יוקר המחיה במדינת ישראל. אני אומר לך: אין הכוונה שלך במשרד האוצר להגיד: אני רוצה שיהיה פה זול יותר.
אני רוצה להגיד לך עוד משהו: היום קשה מאוד לעבוד עם משרד האוצר. היום, אנשים שפונים אלינו אומרים: בלתי אפשרי לעבוד עם משרד האוצר. זה עניין של מדיניות. אם תרצה, אני אתן לך 100 פניות ציבור, אם תרצה. אשמח שתענה לי ותעזור לי לטפל בהם. אני אומר לך, אני אעביר לך.
ברור ששלחתי. שאלתי הרבה שאילתות, אבל אני אעביר אליך אישית.
אני אעביר לך אישית. אני אומר לך, קשה מאוד. אבל אני רוצה לנצל את ההזדמנות הנדירה שאתה פונה וגם מקשיב לי. אתה רואה, אני גם מדבר בצורה שאולי תחלחל גם למטה. אני אומר לך שאם אתה לא תגיד: אני רוצה להוריד את יוקר המחיה, ותטפל בזה כמו שאתה יודע לטפל בדברים – כשהיית שר התחבורה ידעת לטפל בדברים, ידעת לטפל בדברים, בלעשות סטטוסים במשרד שלך, בלקחת את זה כמשימה אמיתית – אז הציבור הישראלי ימשיך להיכנס לסופר ולפחד, והתמ"ל יהיה המוצר הכי גניב בסופרים במדינת ישראל, והינה, אופיר פה, את זה גם הוא יודע. זוגות צעירים ימשיכו לסנן חוגים – החוג הזה כן, והחוג הזה לא – כי מה לעשות, יוקר המחיה במדינת ישראל הוא מטורף. אבל זו לא גזרת גורל. שר אוצר שרוצה להילחם ביוקר המחיה, נלחם ביוקר המחיה; שר אוצר שרוצה לעזור לעסקים במדינת ישראל, עוזר לעסקים במדינת ישראל; שר אוצר שמתעסק בכלכלה, יכול לפתור את זה.
אני רוצה לומר לך, אדוני היו"ר, לא תכננתי לדבר על זה, פשוט שר האוצר נכנס והתרגשתי.
הדיור? אני אגיד לך למה ירדו מחירי הדיור, אדוני. זה לא בגלל משרד האוצר.
הנגיד חנק את המשק עם הריבית. אני אומר לך, ותזכור מה אני אומר לך, ברגע שיורדת הריבית, מחירי הנדל"ן יקפצו. זה מה שיקרה. זה לא ירד כי עשיתם איזשהו מהלך חכם.
לא רק הפרוטוקול, אנחנו מבקשים מערוץ הכנסת לרשום מה יקרה, כשהנגיד יוריד את הריבית בחצי אחוז. זה ירד בחצי אחוז, ומחירי הנדל"ן יזנקו. אנחנו יודעים, ככה זה קורה. הם לא ירדו כי עשיתם איזשהו מהלך גאוני. הם ירדו כי השוק נחנק. בגלל זה הם ירדו. אני אומר לך, אדוני השר, מחירי הנדל"ן זה לא איזושהי גולת כותרת.
אני רוצה לומר לך שבתור זוג צעיר במדינת ישראל עם שני ילדים קטנים, גן ילדים היום במדינת ישראל עולה יותר מ-4,000 שקלים; חוגים במדינת ישראל עולים אלפי שקלים; סופר במדינת ישראל עולה אלפי שקלים – 30% ו-40% יותר מבכל מדינה אחרת בעולם; מוצרים בסיסיים במדינת ישראל – חיתולים, מגבונים – עולים 430%–40% יותר מבכל מדינה בעולם, ואין בן אדם שלוקח את זה על עצמו כדי לעשות סדר.
אתה יודע, תמיד כשאני עולה לדוכן הזה, אני חושב על סבא וסבתא שלי, זיכרונם לברכה, אדוני היו"ר מכיר אותם. לסבא שלי הייתה – יש עד היום מכולת קיימת בבאר שבע. אתה יודע מה היה ייחודי במכולת הזאת, אדוני השר? אנשים היו יכולים לגשת למכולת, ואם לא היה להם, הם היו רושמים את זה במחברת. כשסבתא שלי נפטרה מצאנו את המחברת. היו רשומים בה מלא מלא שמות, מלא מלא שמות, ואז בדף האחרון: אני מבקשת ממכם לא לגבות מאף אחד.
חסרים לי האנשים האלה. חסרים לי האנשים הטובים האלה, שיגידו: אני רוצה להסתכל על החלשים בחברה; על אלה שלא יכולים; שבאמת לא יכולים, שהם מסכנים, שמתגלגלים לא מחודש לחודש; שמתגלגלים מיום ליום; אלה שאני פוגש אותם כשאני מגיע לוועדת הרווחה וכשאני מגיע לוועדת הכלכלה, כשאני מגיע לסופרים ורואה אותם בחוץ. האנשים האלה – אני שואל את עצמי, אדוני היו"ר: מי רואה אותם היום? מי בממשלה הזאת רואה את אותם אנשים שצריכים לגנוב אוכל לתינוקות, שלא יודעים מה לעשות עם חיתולים, שהם מחכים להחליף חיתול לא כל 12 שעות, אלא מושכים את הזמן ליותר. מי היום בממשלה הזאת אמור לראות אותם? כי שר רווחה בממשלה הזאת – אין. היה שר רווחה מצוין, הוא יושב היום פה על הכיסא. הוא היה שר רווחה טוב, וגם לפניו היה שר רווחה טוב. היו לנו שרי רווחה טובים. מי היום אמור לראות את אותם אנשים בלי שר רווחה? בלי שר בריאות – שהרבה מהמקרים האלה אחרי זה גם מגיעים אליו – בלי יושב-ראש ועדת בריאות? מי אמור היום לטפל באזרחי מדינת ישראל? איך אתם אמורים להסביר את זה, לא לי, איך אתם מסבירים עכשיו למישהו שאתם פוגשים עכשיו בחוץ?
תפגשו עכשיו אדם בחוץ, הוא יגיד לכם: חבר'ה, יש לי בעיה, למי אני פונה? אין שר רווחה, אין עם מי לדבר. לא רק שאין שר רווחה, אדוני שר הרווחה לשעבר, אין גם ועדת רווחה. אין עם מי לדבר. היום אין עם מי לדבר. זה הרבה יותר גרוע מזה. יש לך בעיה רפואית? אין שר בריאות, אין תקנות. אתה רוצה להעלות נושא? הינה, לנו היה נושא: לא מזמן העלינו פה נושא, החיסונים. זה עבר במליאה בהצבעה, אתה היית פה, אדוני. עבר במליאה בהצבעה – להעביר את זה לדיון בוועדת הבריאות. אין ועדת בריאות. ועדות סטטוטוריות בכנסת ישראל לא קיימות. אני מנסה להבין איך אפשר לתת תשובות לציבור, איך אפשר לעבוד אצל הציבור, כשהכנסת משותקת? וגם, למה היא משותקת? היא משותקת כי יש פה כל מיני משחקים פוליטיים, כי בסוף יש איזו אג'נדת-על לנסות להעביר חוק השתמטות או לא להעביר חוק השתמטות, וזה משתק את כל הכנסת.
עכשיו, אנחנו באים לפה, מגיעים לעבודה ולא יכולים באמת לעבוד, כי אין מה לעשות עם הפניות האלה. אז אנחנו מסתמכים על אנשים טובים בחברה. אז אנחנו רואים שחטופים עושים גיוס המונים בשביל זכויות בסיסיות. אנחנו שומעים שאנשים שחזרו מהשבי אצל הברברים בחמאס אומרים: המדינה לא מתייחסת אלינו, אין לנו אל מי לפנות. אני מאמין להם שאין להם אל מי לפנות, כי האנשים שאמורים לטפל בדברים האלה, לא בתפקידים שלהם. זה נשאר ריק.
היום אנחנו מעבירים סמכויות של שר הפנים לראש הממשלה, ושל שר העבודה – לראש הממשלה. ואני שואל את עצמי: איך הוא אמור לטפל בזה? איך בן אדם שנמצא יומיים-שלושה בשבוע בבתי משפט אמור בשאר הימים לנהל מדינה במצב לא פשוט, ועכשיו אמור גם לנהל את התיקים האלה? התשובה היא פשוטה: אף אחד לא ינהל אותם. אבל אני רוצה לומר לכם משהו, אזרחי מדינת ישראל וגם מי ששומע אותי פה: אי-אפשר להשאיר את התפקידים האלה ריקים. סתם דוגמה, אדוני השר, התפקיד של שר הפנים – שלא נמצא – אתה מכיר את התפקיד של שר הפנים. שר הפנים עובד עם זרועות הביטחון, ואמור להיות זה שחותם על היתרי שהייה בארץ למי שיש לנו אינטרס שייכנס לארץ, וגם חותם על מי שיוצא מהארץ, מי שיש לנו אינטרס שלא ייכנס לארץ. כשאין שר פנים, אין אף אחד שיכול לעשות את זה. זה אומר שעכשיו אם שירותי הביטחון רוצים להגיע ולפנות לשר הפנים ולהגיד לו: אנחנו צריכים אותו דחוף עכשיו, שייכנס למדינת ישראל, אין עם מי לדבר. אין עם מי לדבר. הוא לא קיים, האופציה הזאת לא קיימת.
אותו דבר לגבי שר הבריאות. אם אנחנו צריכים תקנה דחופה עכשיו, צריכים להכניס מכשור דחוף, צריכים לאשר תרופה דחופה – אין שר בריאות, אין יושב-ראש ועדת הבריאות. אם קורה עכשיו מקרה במערכת החינוך במדינת ישראל – כן, אתי, את יודעת למה? כי המקרה הזה הוא מטורף, הוא מטורף, אני לא מצליח להסביר לכם כמה מטורף המקרה הזה. הכנסת כבר התפרקה, ואתם מחזיקים אותה בשברים, על מה? על מה? איך אתם עושים את זה? איך אתם עושים את זה? אני רוצה לומר לך משהו. הינה, שלמה קרעי נכנס לפה עכשיו. היה מקרה עכשיו בעיר שאני מאוד אוהב, עם מנהל, שהייתה שם התעמרות מאוד קשה בתלמידים. שמעתי על המקרה, ואמרתי, טוב אני אדבר עם יוסי טייב. במה הוא יעזור לי? אין ועדת חינוך, אין עם מי לדבר, אין מה לעשות. הכנסת הזאת, דה פקטו, משותקת. אין פה כלום, אין פה כלום.
עכשיו יש דבר אחד פשוט: האם תצליחו להעביר חוק השתמטות, או האם לא תצליחו להעביר חוק השתמטות? זה הכול. מחלקת הדגים הקפואים לא יגידו מילה; גם אם הכנסת תעלה באש הם לא יגידו כלום, כל עוד הם יקבלו את השכר שלהם בסוף החודש. ואנחנו נצטרך להישאר פה ולהגיד: אוקיי, כנסת משותקת, אבל נמשיך בהצגה. אז אני רוצה לומר לכם משהו: אני לא ממשיך בהצגה. אני כל פעם אעלה לפה ואגיד איזה פניות היה צריך להעביר לשר הרווחה, לשר הבריאות, לשר הפנים, לשר העבודה - - -
ייאמר לזכותו, בזמן הקצר שנותר לי, שבמה שצריך עזרה, לפחות כשפונים אליו זה מטופל, גם במשרד האוצר, שזה המשרד הכי קשה בתבל.
אני קודם דיברתי עם השר, אחי, אני דיברתי על יוקר המחיה, אתה לא היית פה.
1,995 מילים של רון כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.