קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, אנחנו מדברים על מספר נושאים שאני רציתי להתייחס אליהם. אני שמעתי פה – חבריי מהקואליציה מנסים להצדיק. עצם העובדה שממשלה שבמשמרת שלה קרה האסון הגדול מאז השואה, ובמקום לבוא ולהתאחד סביב הנושא של הקמת ועדת חקירה ממלכתית, היא פועלת, סלחו לי על הביטוי, בצורה מאפיונרית ומנסה לתרץ את אי-הקמת הוועדה הזאת – כל פעם מנסים למצוא תירוץ חדש: מי ימנה את השופטים? ההוא נבחר לא כדין, אנחנו לא רוצים שהקצינים ילוו בעורכי דין. כל ההסברים האלה שמציגים פה חברי הקואליציה, שאני לפעמים תוהה האם זו דעתם או שפשוט הם קיבלו דף מסרים ככה לדבר, פשוט לא רלוונטיים למציאות.
אנחנו עברנו אירוע, הקשה ביותר מאז השואה. באירועים קודמים, כשהיו מלחמות, היו אירועים דרמטיים, אפילו לא הייתה שאלה אם להקים ועדת חקירה ממלכתית. מי שרוצה להתעמק בהיסטוריה, שילמד היסטוריה – מקצוע טוב, אזרחות והיסטוריה. תלמדו על ועדת אגרנט: מתי התקבלה ההחלטה להקים ועדה? מתי הוועדה הזאת נתנה דוח ביניים? ואם מישהו לא יודע, אז אני אחדד. מלחמת יום הכיפורים, שהסתיימה בהפסקת אש בערך בתחילת נובמבר 1973, משהו כזה, מיקי, אתה נדמה לי היית כבר אז, לא? בן כמה היית?
אז בתחילת נובמבר, איך שהסתיימו הקרבות, היה קו הפסקת אש - - -
22. כבר באמצע נובמבר, כשחיילים עדיין נמצאים בחזית, עדיין שומרים על קו הפסקת האש, עדיין יש חילופים ועדיין יש חשש כל דקה וכל שעה, ממשלת ישראל מקבלת החלטה להקים ועדת חקירה ממלכתית בראשותו של השופט אגרנט. מתי הוועדה הזאת נותנת את התוצאות הראשונות שלה? מסקנות ביניים כבר באפריל 1974, כאשר בין שני האירועים האלה מתרחשות בחירות לכנסת. הבחירות לכנסת בינואר 1974, כשהרבה ח"כים חדשים – חלקם לחמו – נכנסים פעם ראשונה לכנסת. מייד אחרי מסקנות הביניים באפריל 1974 ראש ממשלת ישראל גולדה מאיר מודיעה על התפטרותה, שהיא מפנה את הכיסא שלה כראש הממשלה, לא מחכה לתוצאות הסופיות, משום שהאירוע הגדול והמחדל הגדול של יום הכיפורים על אחריותה, כי היא ראש ממשלת ישראל. בחודש יוני 1974 גולדה מאיר התפטרה גם מהכנסת.
זו דוגמה לאחריות. זו דוגמה להתנהגות של הקברניטים. זו דוגמה לאחריות של הממשלה והתנהגות נכונה של הממשלה. מה אנחנו שומעים כאן שנתיים? שומעים תירוצים עלובים. כל פעם שרים, חברי כנסת, מחפשים דרך להתחמק, מנסים למצוא כל פעם תירוץ חדש, ולמעשה רוצים לקבוע גם את ההרכב, גם את מי שיעמוד בראש הוועדה, ומראש כבר מכינים את הקרקע לבייס שלהם שהוועדה הזאת תהיה פוליטית, שהמסקנות לא צריכות להיות אישיות.
אני מאלה שחושבים שהדרך הכי טובה זה בחירות. בואו נחזור לעם, נלך לעם, והעם יחליט. אני בטוח שהעם יעניש אתכם. אין דבר כזה שאתם שנתיים לא מקימים ועדת חקירה אחרי שבג"ץ מחייב אתכם, אתם עושים כאילו ישיבת דמו כזאת בממשלה, ולאחר מכן רצים עם דף מסרים, מדוע אתם לא רוצים להקים ועדת חקירה ממלכתית.
אני, אין לי ציפיות. הוועדה הזאת לא תקום כנראה בכנסת הזאת, אבל אני בטוח שהיא תקום בכנסת הבאה, כאשר אנחנו נרכיב את הממשלה ונחזור לממשלה, נתפקד ונעשה ניהול נורמלי של המדינה. אנחנו לא נתעסק בחוקים כמו שאנחנו מתעסקים היום: מה זה משנה אם מישהו רוצה להתגרש דרך רבנות או לא רבנות, או ללכת ולתת להם סמכויות, מה זה משנה? זה הם רוצים. אז מחר אתם תגידו: מה זה משנה, שיעשו גם בירור יהדות – כמו שאתם רוצים, לחזק את בירור היהדות. מחר אתם תגידו: רגע, אולי גם נכפה עכשיו מה אתם תראו בטלוויזיה, מה אתם תאכלו, תיכנסו גם לצלחת של האנשים, הרי ככה זה מתחיל. ההשתלטות שלכם, של הקואליציה, ככה מתחילה.
אז לכן אני חושב שאם אנחנו כבר מדברים על החוק הזה, בוודאי שאנחנו נצביע נגד, אבל אני רוצה לחזור לנושא שהתחלתי בו: זה בושה וחרפה שממשלה במשך שנתיים לא עונה ולא נותנת טיעון אחד שבו יש הסבר הגיוני מדוע עד היום לא קמה ועדת חקירה ממלכתית. כל הטיעונים שלכם, והתשובות שלכם וההסברים שלכם הם פשוט עלובים. אני מאוד מקווה ואני בטוח בזה שהציבור לא מטומטם, שהציבור רואה את ההתנהגות המבישה שלכם, שהציבור גם יעניש אתכם בקלפי. וגם אנחנו, זאת ההבטחה שלנו: כשנחזור לממשלה, הדבר הראשון שנעשה, אנחנו נקים ועדת חקירה ממלכתית לאסון הכי גדול שקרה לנו מאז השואה, תודה.
646 מילים של יבגני סובה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.