קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, ראשית, כמו בכל יום, נזכיר את שלושת החטופים שכולנו מצווים להשיב לקבורה: סותטיסאק, דרור אור וגואילי. זו החובה שלנו, ולא נפסיק להזכיר את זה כולנו יחד.
אני רוצה בראשית דבריי להודות לשר התורן, השר זאב אלקין. הוא עסוק כרגע, אבל זכות להודות לו. ישבנו עכשיו לפגישת עבודה שקשורה בנושאים בעיקר של הצפון, תנופה לצפון, שיקום הצפון. אני לא כל כך אוהבת את המושג שיקום. שיקום – מישהו יעשה בעזה; את הצפון אנחנו צריכים לפתח, ואני שמחה שהשר אלקין הוא זה שאחראי על המשימה החשובה הזאת. יש הרבה מאוד אתגרים. טוב שאלקין שם, זכות לברך אותו.
אדוני היושב-ראש, אנחנו מחכים שאתה תחזור למשרד הרווחה. אני יודעת שזה לא תלוי בך, אבל באמת הייתה לנו תקופה טובה, כולל פנייה אישית שלי אליך לגבי מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית, שסייעת. יותר חשוב מזה אולי בעיניי לצאת לבחירות, אבל כל עוד אנחנו במצב הזה אז באמת אתה חסר מאוד בשטח, וזכות להיות כאן ולהגיד לך את זה באופן אישי.
ואחרי כל הדברים החגיגיים האלה, מה נעשה עם כל הרפורמות הכלכליות שהממשלה הזו מנסה להעביר במסגרת חוק ההסדרים ופוגעות שוב ושוב באזרח שבקצה? והפעם אני רוצה לשים את הזרקור על הרפורמה שנקראת הרפורמה במשק החלב, שמה בעצם היא אומרת? מדינת ישראל תייבא חלב, ומפה עכשיו אפשר להתחיל לספר סיפורים לאזרחים שחלב ומוצריו יהיו יותר זולים. אבל אנחנו למודי ניסיון - - -
אומר היושב-ראש שזה לא מוזיל. אנחנו למודי ניסיון מתחומים אחרים שנפתחו ליבוא, שלרגע מסוים אולי יש עדנה ואנחנו רואים טיפה הורדה במחיר, אבל במקביל אנחנו רואים גם קריסה של היצרנים המקומיים, במקרה הזה של חקלאים או, מה שעומד לפתחנו, רפתנים. ואז הרי לא רק הציבור מזהה את זה, גם היבואנים, גם הקמעונאים – וככה אנחנו נשארים עם מוצרים תוצרת חו"ל שהמחירים שלהם עולים. אנחנו נשארים עם שתי צרות: 1. המחירים לצרכן יקרים מהמחירים המקוריים; 2. קריסה של חקלאים, של יצרנים מקומיים.
חד וחלק. אני רציתי לבנות את הרעיון, ואתה הולך כבר לשם. ואני אגיד ככה: זו לא חוכמה גדולה לבוא בהתרגשות לחנוכת הרפת החדשה בקיבוץ כיסופים אחרי האסון של 7 באוקטובר, ועכשיו להגיד להם: נראה איך תסתדרו עם יבוא חלב – שימו לב: מטורקיה – מוצר צריכה בסיסי יום-יומי. על טורקיה אנחנו נסתמך, או אולי על פולין? מי אנחנו חושבים שיוביל לפה כל יום חלב טרי, אם לא החקלאי בכיסופים? החקלאים בבית הלל על גבול הצפון, שהמשיכו לחלוב יום-יום תחת אש מהשכנים בלבנון ולרגע לא עזבו, המשיכו לחלוב ולספק חלב ומוצריו – מה אנחנו נגיד להם? שהם צריכים עכשיו להתחרות עם יצרן מטורקיה או פולין? ממה יתפרנסו במקומות האלה?
פתחתי בדבריי עם ציון השבח לשר אלקין. ממה אנשים יתפרנסו בבית הלל? יש שם מרכז פיתוח של פייסבוק או גוגל? ברור שבמקומות האלה יהיו חקלאים. ככה אנחנו שומרים על האדמה. אנחנו יודעים מה קורה כשאנחנו לא שומרים על האדמה, אילו גורמים עברייניים נכנסים למקומות שבהם לא השכלנו לשמור על האדמה. אנחנו יודעים היטב על הקשר החזק שבין כוחות הביטחון לאזרחים שיושבים על הגבול ומגיעים בכל בוקר, ורואים בעיניים מה קורה בצד השני ופותחים את הגדר הטובה במטולה. מה יהיה אם הם לא יהיו שם? מי יהיה במקומות האלה?
אז את זה אנחנו הולכים להעביר בחסות הממשלה הזו, ואנחנו נעשה כל מה שאפשר כמובן כדי שזה לא יקרה. בסוף, המחלבות והרפתות לא יושבות במרכז תל אביב. הן בגליל, בגולן, בעוטף עזה, לאורך כל הגבול עם לבנון. בימים האלה אנחנו צריכים להגיד, פה, מהבית הזה: את המקומות האלה צריך לחזק. אנחנו רואים מה קורה למגדלי התפוחים, למטעים השונים, עם הורדת המכסים מארצות הברית. אני לבית שלי לא קונה תפוח מארצות הברית, גם אם זה אומר שאני לא אקנה תפוחים. גם אם זה אומר שאני אשלם עוד שקל או אקנה תפוח אחד פחות.
אני סומכת על החוכמה הצרכנית של הציבור הישראלי. זה לא במקום זה שאנחנו נצטרך לדאוג להוזלת מחירים בהרבה מאוד תחומים. בואו נדבר על דיור; בואו נדבר על ביטוחים. במה אנחנו מתעסקים? בתפוח וחלב? חשוב מאוד, אבל לא במחיר של להקריס ענפים שלמים.
בדקה וחצי שנותרו לי, אני רוצה להגיד למאיה שלי שבבית – אני לא יכולה.
לכולנו יש מחירים כבדים. זכות לנו לשרת פה, לייצג את הילדים שלנו, אלה שבבית, אלה שבצבא, אלה שסטודנטים.
נכון. אני אומרת שוב, זו זכות להיות פה וזכות לשרת. אבל מאיה שלי שבבית, אמרתי לה: תישארי עוד דקה ערה, תצפי בערוץ 99 גם אם זה לא פופולרי. אז שיהיה בהצלחה מחר בבית הספר, היא יודעת במה. אני אוהבת אותה, ונתראה ביום רביעי בלילה או בחמישי בשש בבוקר. ועד אז – אבא איתך, ואני פה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
725 מילים של יעל רון בן משה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.