קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, כנסת נכבדה, טוב, כרגיל, עולה לכאן הלפיד הלילי, ואין לו מושג מה כתוב בהצעת החוק שעומדת בפנינו – אגב, הצעת חוק ממשלתית, שעברה את האישור של גורמי המקצוע במשרד התקשורת, משרד המשפטים ומשרד האוצר – ואומר שאנחנו הולכים להצביע כאן הערב כדי להעביר מהתקציב עשרות מיליוני שקלים לטייקונים. ברור שאין לו מושג מה כתוב בהצעת החוק, כי בהצעת החוק הזאת אנחנו לא מעבירים אפילו שקל אחד לאף אחד. מה שקרה כאן, סגרנו מרבב מיושן במערך עידן פלוס, חסכנו לקופת התאגיד וערוץ הכנסת 10 מיליון שקלים, ובתמורה לזה אנחנו מאפשרים לכל הערוצים הקטנים – שהעלות הכוללת שלהם, אם הם יעלו – והם לא עולים, הם לא עלו עד היום כי זה מאוד מאוד יקר להם, ומי שמפסיד מזה זה רק הציבור שלא מקבל את ערוץ 9, 14, 24 והלא-TV – לעלות חינם. לא רק הם, כל הערוצים. זאת המדיניות שתבוא לידי ביטוי גם בחוק השידורים. ערוצים פרטיים לא צריכים לשלם על שירות ציבורי שהממשלה מחליטה לתת לאזרחים שלה. מאוד פשוט. אז אין כאן שקל אחד שלא יוצא מהתקציב; יש כאן חיסכון של 10 מיליון שקלים לקופת התאגיד ולערוץ הכנסת, לציבור. זה, אגב, לא מתוך תקציב המדינה, זו לא הוצאה תקציבית. וכנגד זה כל הערוצים הפרטיים עולים בחינם על מערך עידן פלוס. פשוט מאוד, ליברלי מאוד, כלכלת שוק חופשי, כמו שכולנו רוצים. אבל יאיר, אין לו מושג.
אני רוצה לומר לכם, חבריי מהאופוזיציה, ששלמה המלך – שמעתי כאן לפני כן את חברת הכנסת טל מירון מספרת אגדות.
לא, אבל שם המשפחה זה טל מירון.
אמרתי, טל מירון. אמרתי חברת הכנסת טל מירון.
ראש חודש היה רק לא מזמן. בכל מקרה, חברת הכנסת טל מירון סיפרה כאן אגדות – –
– – אגדות מסיפורי אלף לילה ולילה של האופוזיציה על הסדרת שוק השידורים, על פתיחת השוק לתחרות, על הסרת ידי הממשלה מהתערבות בתוכן, על מתן שוק חופשי ותחרותי, פתיחת האזורים ברדיו האזורי ואפשרות למגוון בכל רחבי הארץ, בניגוד לאינטרסים של הטייקונים מימין ומשמאל, כמו שהם ראו שזה קרה בוועדת הכלכלה שמתנגדים לחוק הרדיו. אבל הינה, הצלחתם לגייס את יושב-ראש ועדת הכלכלה לשורות האופוזיציה. מחאתם לו כפיים, עודדתם אותו, שרתם לו שירי הלל, אתם והשופט מלצר, שגם בא לאיים על חברי הכנסת מהקואליציה. הגעתם לשיא. גייסתם את יושב-ראש ועדת הכלכלה מהקואליציה לסדר-היום של האופוזיציה בכל מה שקשור לתקשורת.
אז אני רוצה לספר לכם מה קורה כשמגיעים לשיא. יש סיפור על מלך אחד שהגיע אליו אחד מהתושבים בממלכה וסיפר לו: אדוני המלך, ראיתי בחלום שאתה מטפס על סולם בן 1,000 מדרגות, בן 1,000 שלבים, והגעת בחלום לאמצע הסולם, לשלב ה-500.
אני לא יודע, האמת. אני חושב ששלבים. אם זה בסמיכות, אתה אומר, אולי – לא, גם, "שלבי הסולם". אני לא יודע. זו שאלה.
הגעת, אדוני המלך, לשלב ה-500, לאמצע הסולם. המלך שמח על זה. אמר לו: חלום טוב חלמת, נתן לו 500 זהובים ושחרר אותו לדרכו. שמע על זה שכן אחר שלו ואמר: אם הוא הגיע לאמצע הסולם וקיבל 500, אני אלך ואני אחמוד לעצמי את הכול. הוא הלך סיפר למלך: בחלומי ראיתי אותך מטפס על סולם בן 1,000 שלבים, והגעת לשלב ה-1,000. אמר המלך: תגרשו את האדם הזה מכאן בבושת פנים, מהארמון. למה? כי ברגע שאתה מגיע לשיא, מהשיא אפשר רק ללכת ולרדת.
שלמה המלך אמר בחוכמתו: "לפני שבר גאון, ולפני כשלון גבה רוח". כשאתה מגיע לשיא, משם אפשר רק לרדת. תמיד כדאי לנו להיות לא מושלמים, להתאמץ יותר ולהשיג עוד דברים. ראינו את זה גם עם פרעה בפרשת השבוע, כשהוא בא ואמר למשה בזחיחות: "אל תסף ראות פני כי ביום ראתך פני תמות". הגיע לשיא, ואמר לו: לא רוצה לשמוע ממך, לא רוצה לראות אותך יותר. מה קרה אחרי זה? "ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו וכל מצרים". יש שיר ילדים: פרעה בפיג'מה באמצע הלילה. ברגע שהגעת לשיא, אתה יכול רק לרדת.
אז אני אומר לכם, גם בסיפור הזה, חברת הכנסת טל מירון, אתם חושבים שהגעתם לשיא. הצלחתם לגייס לשורותיכם סדר-יום ליברלי של הקואליציה לטובת סדר-היום הקומוניסטי של האופוזיציה. אבל זה לא יעזור לכם. מכאן אפשר רק לרדת. הערוצים הזעירים יעלו על מערך עידן פלוס. נפתח את השוק לתחרות. ערוצי רדיו יוכלו לשדר בכל הארץ. ערוצי טלוויזיה יקומו. ערוץ i24 וערוצים נוספים יוכלו לשדר בכבלים ובלוויין, מה שאסור להם היום. נסגור את המועצות הקומוניסטיות, מועצת הכבלים והלוויין והרשות השנייה. לתאגיד השידור הציבורי נפסיק לממן את החדשות ואת האקטואליה. ועד שזה יקרה, תהיה מועצת תאגיד חדשה. אני ממנה שופטת חדשה – תברכו אותה – שופטת מחוזית בדימוס, השופטת נחמה מוניץ. היא מחכה לאישור ועדת המינויים.
אגב, אמרו שהכשרתי את המינוי של יצחק עמית כשהתייעצתי איתו. אז רק שתדעו כולם, אני התייעצתי איתו עוד לפני שהוא מונה, והוא גם השיב לי עוד לפני שהושבע. אני לא מכיר בנשיא בית המשפט העליון ששם לעצמו כתר על הראש. מי שבוחר את עצמו ולא מקיים את החוק ונוטל את הסמכות משר המשפטים – – –
בסדר. אני הוסמכתי כחוק. השופט יצחק עמית לא הוסמך כחוק לנשיא בית המשפט.
לא. לא לא לא, אתה טועה, חבר הכנסת קריב. הסמכות נתונה בידי שר המשפטים. זו הסמכות החוקית.
זה שאתם לא מסוגלים – איך אמר רזי ברקאי בשבוע האחרון לנווה דרומי? הוא אומר לה: נמאס לי לרדוף אחרי המדינה, היא ברחה לי מהידיים, לא בא לי להתעסק עם הקלפיות. במילים אחרות, האנשים הוגי הדעות שלכם, האדמו"רים שלכם, לא רוצים דמוקרטיה.
האדמו"רים שלכם לא רוצים דמוקרטיה. נמאס להם לרדוף אחר הקלפי. המדינה ברחה לכם מהידיים, כי העם כבר לא איתכם. אתם לא רוצים דמוקרטיה. אתם רוצים מועצת חכמים שתשלוט בכם, שתקדם את סדר-היום האנטי-דמוקרטי שלכם.
אז מי שמחליט שהוא בשיא ויכול לכפות עלינו מלך עם קופה של שרצים מאחוריו, במעמד צד אחד – מהשיא הזה אפשר רק לרדת. "לפני שבר גאון, ולפני כשלון גבה רוח".
אני אומר לך, חבר הכנסת קריב, אנחנו לא נהיה יותר עבדים נרצעים, לא לזרים, לא לשלטון בכוח הזרוע, ולא להשקפות העולם המסוכנות שלכם.
תצביעו בעד החוק. תאפשרו לציבור בפריפריה – לא האליטיסטי כמוכם – גם לקבל מגוון רחב של שידורים במערך עידן פלוס.
960 מילים של שלמה קרעי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.