קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אדוני השר, אנחנו יושבים – מיקי, אנחנו יושבים על המדוכה בימים האלה בוועדת החוץ והביטחון ומדברים על חוק הגיוס, הלוא הוא חוק ההשתמטות במידה שהוא יעבור בצביונו, כפי שמנסים לדחוף אותו חלק מהפוליטיקאים. אני חשבתי שב-7 באוקטובר למדנו לקח. חשבתי שהחברה הישראלית על כל מרכיביה תבין שצו השעה לא מאפשר לנו לדבר בשפה של חנופה ושל התנצלויות, ובוא נצדיק, ובואו נבין, ובואו נבוא לקראת. ולצערי הגדול, כשאני נכנס לתוך הוועדה, עדיין יושבים חברי כנסת – חלקם לא היו בצבא, מיקי – יושבים חברי כנסת שלא היו בצבא, ומטיפים לוועדה עד כמה חשוב לא לגייס את החרדים, כאילו אנחנו נמצאים בשתי מדינות, בשתי חברות.
ואני כאן פונה לחבריי מכל סיעות הבית. הרי רוב סיעות הבית כאן הן סיעות ציוניות, והילדים שלנו, של כולנו – הציונות הדתית והילדים של חברי הליכוד – –
– – וחבריי האלה וחבריי האלה, כולם – הילדים שלנו נמצאים בצבא. ואני מצפה שלפחות תפסיקו עם דברי החנופה וההתנצלות. שנים אנחנו מדברים על ליבם של הרבנים, ושנים הם אומרים לנו "כן", ודקה אחרי זה מוציאים תצהירים שהם קוראים למות ולא להתגייס, או: כשאתם מקבלים את צווי הגיוס תקרעו אותם. ואני שואל אותם: האם אתם נמצאים במדינה אחרת? האם אתם לא חשים את גודל השעה? האם אתם לא שומעים את זעקות ההורים והמשפחות של הנופלים? האם אתם לא שומעים את זעקות האנשים שנמצאים במילואים 250 ו-300 ימים? האם זה לא מידפק על אוזניכם? מה קורה?
ואני קורא לחבריי, טלו קורה מבין עיניכם. מה שיפרק את החברה זה החוק הזה. אנחנו נמצאים שם. לא ניתן לשום חוק השתמטות לעבור. אני מברך אותך, אדוני הרמטכ"ל החדש. אתה ראוי, אני מכיר אותך. בחירה מצוינת, הצלחתך היא הצלחתה של המדינה. אני מבקש ממך, תשמע לצבא, רק לצבא. צורכי הצבא קודמים לכול. תודה, אדוני.
286 מילים של מאיר כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.