קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, כבוד השר, מי שטעה בערב שבת, שילם בשבת, באותה שבת. מי שכשל בשבת, שילם ומשלם וישלם. אנחנו משלמים על טעויות אנוש, על מדיניות שגויה ודחיינית, על זחיחות פוגענית. אנחנו משלמים במטבעות קשים של שחרור רבי מרצחים, של הפסקה, אולי זמנית, במאמץ להשמדת יכולות החמאס, ושל פגיעה באמונות של ישראלים ישרים שמתנגדים להסכם. התשלום כואב וחיוני. גובה המחיר, אדוני היושב-ראש, כגובה המחויבות – – –
תודה רבה. התשלום כואב וחיוני, גובה המחיר כגובה המחויבות לשחרר את האחים והאחיות. באיחור נורא של חודשים רבים מנשוא, אנו זוכים לשלם את המחיר הכואב שמביא הביתה את נפגעי הכישלון המדינתי. אין ראש ממשלה ואין ממשלה שישרדו את הפקרת החיים והמתים לחזיון התעתוע של הניצחון המוחלט. מי שחושל בלהט המאבק נגד ההפיכה המשפטית, ששרד את מתקפת שמחת תורה, ושחזר מהקרבות, לא יאפשר את הפקרת אהובינו החיים והמתים.
אדוני היושב-ראש, יש לנו משימות חשובות רבות, של כולנו, של כל הבית הזה, של ממשלת ישראל, של המדינה כולה, של העם כולו – אבל רק משימה בהולה אחת. אנחנו צריכים להתמודד עם מניעת גרעין מאיראן, נורמליזציה עם סעודיה, אנחנו צריכים לפתוח את הערוץ הימי, את הנתיב הימי הדרומי, שחסום כרגע, צריכים לפרז את דרום לבנון וצריכים לשנות ולהחליף את השלטון ברצועת עזה. אבל להם, שנמצאים שם, אין את הזמן הזה. ולנו, לנו, למדינת ישראל, לעם כולו, אופוזיציה וקואליציה, אין את הזמן הזה. ולכן, בכך צריך להתמקד. ואני מייחל לכך שראש הממשלה יחזור עם הבנה, עם תמיכה, עם עוצמה, שתאפשר לנו לשחרר ולהחזיר הביתה את כולם מייד. תודה רבה.
245 מילים של אלון שוסטר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.