קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אמרת נהדר. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני לא נרגע מהדברים ששמעתי אתמול בחדשות 12 לגבי הדברים שאמרה השרה אורית סטרוק לשורדת שבי. אתה שמעת מה היא אמרה? לא, לא שמעת, ארז? היא אמרה: "אם לא אכפת לך, את שוחררת מהשבי כי אני הרמתי את היד שלי בעד השחרור שלך".
כמה בוז ורוע ואדנות יש במשפט הזה של אורית סטרוק. במקום להתחנן לסליחה ומחילה על כך שהשורדת, שהחטופה, שהאישה נחטפה מהבית שלה בפיג'מה ועונתה עשרות ימים בשבי במנהרות חמאס בעזה, אחרי שראתה את הקהילה שלה נטבחת, השרה אורית סטרוק משוכנעת שהשורדת חייבת לה את חייה כי היא עשתה לה טובה והרימה את היד בעד שחרורה. איזו בושה, איזו חרפה.
בואו נעשה שנייה סדר. המחיר הנורא של שחרור מחבלים – והוא אכן נורא ואיום – הוא לא בעבור החזרת חטופים. המחבלים לא משוחררים בעבור או בגלל החטופים. המחיר הנורא שאנחנו משלמים הוא בגלל הקונספציה שקרסה לנו לנגד העיניים, בגלל מזוודות הדולרים שהוזרמו על ידי נתניהו וממשלותיו שנים על גבי שנים על גבי שנים. הרי ראש הממשלה שלה, של השרה סטרוק, קבע שצריך להתייחס לחמאס כאל נכס מניב. אתם גידלתם ומימנתם והאכלתם את המפלצת שגדלה בחצר האחורית של מדינת ישראל. מי שקבעה את המחיר הנוראי שאנחנו משלמים על שחרור מחבלים היא ממשלת הימין מלא מלא, שהפקירה נשים וילדים וניצולי שואה להיחטף בפיג'מות מהבתים שלהם. אתם הממשלה שבמקום לדאוג לביטחון של אזרחי ישראל קידמתם הפיכה משטרית מסוכנת ומופקרת. אתם השרים, כולל השרה אורית סטרוק, שסירבו להיפגש עם ראש אמ"ן ועם ראש אגף מבצעים פה בכנסת. מי זוכר אותם? בליל ההצבעה על ביטול עילת הסבירות הם הסתובבו פה במסדרונות, התחננו אליכם שתיפגשו איתם כדי שהם יוכלו להסביר לכם את הסכנות הביטחוניות. אתם התעלמתם. סטרוק התעלמה. ועכשיו האחראית לביטחון של אותה חטופה, שהפקירה אותה להיחטף, אותה ואת בני הקהילה שלה, דורשת עוד תודה שהיא הואילה בטובה להרים את היד שלה כדי להחזיר אותה לשטחי מדינת ישראל.
מאיפה? תסביר לי אתה, מאיפה ממציאים את החבורה ההזויה והמסוכנת והקיצונית והנוראית הזאת, שבכל פעם שוברת שיאי ניתוק ורוע? למה זה מגיע לנו? כל מפלגת הגזענות הדתית הזאת, כל-כולה, החל מהשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ', דרך רוטמן, דרך אורית סטרוק, כולכם צריכים להתחנן לסליחה ומחילה, לעוף מהכנסת ומהחיים של כולנו, ולהיעלם לתהום הנשייה הפוליטית. זהו מקומכם, ויפה שעה אחת קודם.
361 מילים של יוראי להב הרצנו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.