קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד יושב-ראש הכנסת. חבריי חברי הכנסת, לפני שבוע היה משחק כדורגל בחיפה בין מכבי חיפה למכבי תל אביב.
אני אוהד את שתיהן, אני אוהד ספורט.
וכשהתפתחה שם אלימות בתוך המגרש, ישר מפקד המחוז, מחוז חוף, בהתייעצות עם המפכ"ל, בהתייעצות עם השר, החליטו להפסיק את המשחק, כי היו סימנים לאלימות, ואולי תהיה אלימות בתוך המגרש. והתקבלה החלטה, והייתה החלטה טובה.
זה מראה – ואם נעבור עכשיו לפשיעה בחברה הערבית, אנחנו יודעים שהיום נרצחו חמישה אנשים; בסך הכול 28 אנשים מתחילת השנה, תוך 34 ימים. אנחנו לא שמענו שהתקשורת מדברת על זה. אולי בחדשות זה נאמר במשפט אחד, אולי ברדיו. לא שמענו שהכנסת או ועדות הכנסת – הוועדה לביטחון פנים או ועדת הפנים או ועדת הביקורת – קיימו דיון דחוף – –
– – בנושאי הפשיעה והאלימות בחברה הערבית.
לא הייתה הצהרה של השר. השר לביטחון לאומי התפטר לפני שבועיים בערך, ואין שר. התיקים הועברו לשר חיים כץ, וחיים כץ נמצא בחו"ל. שאלו אותו מה עם התיקים, והוא אמר: לא מעניין אותי, אני בסך הכול מקבל אותם כתחנת ביניים, עד שאולי, משיקולים קואליציוניים, עוצמה יהודית תחזור לממשלה. ככה מתנהלים כלפי החברה הערבית. זו האחריות של ראש הממשלה. זה אומר מה החשיבות של ביטחון הפנים והביטחון האישי בחברה הערבית. זה המצב. ככה בעצם מתייחסים לחברה הערבית – בתחתית סולם העדיפויות. אנחנו אולי אזרחים דרג ב', אולי דרג ג', וזה מה שקורה. הדם ממשיך לזרום ברחובות היישובים הערביים, ושום דבר לא מזיז, לא לראש הממשלה, לא לממשלה, לא לשרים, לא לחברי הכנסת, ובכלל – לא לחברה כולה. תודה.
249 מילים של יאסר חוג'יראת. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.