קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדי השר, דקה אחת על החוק הזה, שתי דקות על הנושא שכבר דיברו עליו קודמיי, לגבי המתרחש ביישובים הערביים. החוק הזה צריך להיות מכונה "חוק ההטבות הלא-חוקיות לערוץ 14". זו התכלית היחידה של החוק הזה. החוק הזה מאריך הוראת שעה שמלכתחילה הייתה לא ראויה, הצעת חוק שמגלגלת את ההוצאות של הכנסת ערוץ 14 לממיר עידן פלוס על ערוצים אחרים. עכשיו, אני לא מצליח להבין. יושב ערוץ 14, עם כל השופרות שמשדרים בו, ומודיע מבוקר עד ערב שהוא הערוץ השני ברייטינג שלו, שיש לו תוכניות דגל, שהוא ערוץ שמכה את כל הערוצים האחרים. אז מה הוא מקבל הטבות מהשר קרעי? למה? למה שבעלי השליטה בערוץ הזה לא יכניסו את היד לתוך כיסם ויממנו את הישיבה של הערוץ הזה בממיר של עידן פלוס? ולמה לא ניצלו את הצעת החוק או את הוראת השעה שהייתה עד עכשיו כדי להסדיר את העניין, ועכשיו מבקשים הארכה של עוד חודשיים? ומה, אנחנו לא זוכרים שבעוד חודשיים הכנסת תהיה בפגרה, ואז יבואו ויאמרו: צריך להאריך בחקיקה זריזה עוד פעם? כמה הטבות ערוץ 14 רוצה לקבל על חשבון ערוצים אחרים, כששר התקשורת מספר לנו על תקשורת הגונה ופלורליסטית?
כן, כן, שמענו. אתה רוצה להשוות את הרייטינג של – – –
ערוץ 14 ניצב בבסיס החקיקה הזו. את השר קרעי מעניין ערוץ 9? על מי אנחנו עובדים? זה חוק של הטבות מושחתות לערוץ שהוא לא ערוץ תקשורת, שהוא ערוץ תעמולה, ערוץ של פייק ניוז, ערוץ של הסתה נגד משפחות חטופים, נגד משפחות שכולות מהצד הלא-נכון, נגד קצינים בכירים בצבא, נגד השב"כ, נגד האופוזיציה, נגד הקהילה הגאה. ערוץ של הסתה, תעמולה, שלא כפוף לשום אתיקה עיתונאית בסיסית, והוא מקבל מהממשלה הזאת מתנות.
ועכשיו לגבי הדברים שאמרה חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. הגיע הזמן שנפסיק לדבר רק על בן גביר. הקואליציה הזו סירבה להקים ועדת כנסת מיוחדת לעיסוק בנהרות הדם ביישובים הערביים. בכל שבוע יש פה מתקפה של חברי כנסת מהקואליציה – מתקפה לא מילולית, מתקפה גופנית. חברי כנסת מהקואליציה מגיעים לפה כדי לאיים על חברי הכנסת הערבים. יושב-ראש הכנסת לא אישר שאילתה דחופה על שני מקרי רצח משולש בתוך 72 שעות, ועכשיו הצטרף רצח של בחור צעיר בן 14 בלוד ועוד רצח באבו גוש. כל הקואליציה שלכם מוכתמת בהתעלמות מהפשיעה הרצחנית, שהורגת ורוצחת אזרחים רק בשל העובדה שהם אזרחים ערבים ומתגוררים ביישובים ערביים.
380 מילים של גלעד קריב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.