קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב בראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, ברוכים הבאים לעוד פרק במעללי השר קרעי ברצונו לכבוש את עולם התקשורת ולהשמיד אותו עד כמה שניתן. הרבה מהדוברים פה דיברו על כל מיני נושאים באמת מאוד מאוד חשובים, אבל החוק הזה שמובא בפנינו הוא חוק שבא לתת הטבות ספציפיות מאוד לערוץ הליטוף הממלכתי, והיה חשוב לי להגיד כמה דברים על החוק הזה ושאזרחי ישראל יכירו.
קודם כול, אני שואלת את עצמי איך פתאום הקואליציה, השרים בממשלה ובראשם השר קרעי, לפתע יום בהיר אחד החליטו שהתקשורת החופשית במדינת ישראל הפכה להיות ציפור נפשם, משאת נפשם. אולי באתם לדיונים בוועדת הכלכלה, שאתם יודעים, זה לא בדיוק הפורטה שלכם והרקע שלכם, אבל פתאום זה הדבר שהכי חשוב לכם בעולם, להשמיד את התקשורת החופשית בישראל.
אני, כאמור, בעוונותיי למדתי גם תקשורת באוניברסיטה והייתי דוברת של חיל האוויר, והיום אני מהצד השני שמתראיין בתקשורת, אז, ככה, צברתי במהלך ניסיון חיי קצת קצת הבנה בעולם התקשורת. אתם יודעים, הכול פה עובד בצורה של מדרון חלקלק. כשלא מצליחים להפריט את התאגיד, אז בואו ניגע בהכפפת התקציב שלו לחוק התקציב. כשלא מצליחים בזה, אז אומרים: יאללה, בואו נלך על מועצת המינויים. וכמובן, כמו שכבר אמרתי פעמים רבות כאן, לכל שלב יש צד ממשלתי, וכשזה לא מצליח, אז מביאים את זה בצד הפרטי. זה מה שנקרא שיטת מצליח הליכודניקית, הוותיקה והידועה: מה שאי-אפשר להביא בממשלתי, נביא בפרטי.
הפריצות הזאת בכל מה שקשור לחוקי המשחק כבר לא – זה חוצה את כל מה שחשבנו שמקובל. לאחרונה, אם גזרות שר התקשורת לא עוברות את ועדת הכלכלה, וכמו שראיתם, הוא ולשכתו חווים קשיים רבים ולא מעטים בתקשורת אישית עם עיתונאים – ראינו איזו הדגמה כזאת לפני זמן לא רב, ממש תפורה למידותיו של המשרד – החוק הזה שאנחנו בעצם מדברים עליו היום, שהוא הארכת הוראת שעה, חוץ מפטור מתשלום לשידור בעידן פלוס מאפשר להמשיך לגבות תשלום לטובת שידור ערוץ המקורבים, בניגוד לערוצים אחרים; אם ערוץ 14 יורד וקורס ברייטינג, עושים חוק רייטינג; ההכנסות של ערוץ התעמולה בירידה, מחוקקים חוק של הטבות כלכליות; אם לא מצליחים לסגור את התאגיד, מחוקקים כדי להשתלט על הדירקטוריון; הערוצים המסחריים לא מתכופפים לדרישות ההזויות – – –
אז אני דורשת את 20 השניות הנוספות שלי.
אם לא מצליחים לסגור את התאגיד, מחוקקים חוק כדי להשתלט על הדירקטוריון; הערוצים המסחריים לא מתכופפים לדרישות ההזויות, אז מחוקקים חבילת חקיקה שתפגע בהם כלכלית; עיתונאים מסקרים אתכם בצורה ביקורתית, אז נדיח אותם מתא הכתבים.
אני מבינה שריח הבחירות כנראה באף, וכנראה יש איזשהו לחץ בקואליציה, ואתם מרגישים את הכיסאות קצת רועדים, ובעיקר מבינים שחלקכם בדרך הביתה. אז אני עוד יותר מבינה כמה קשה ומפחיד להגיע לסיטואציה הזאת בלי אף הישג אמיתי ביד, מה שיכול להסביר מדוע שר התקשורת כל כך בלחץ. הוא לא הביא שום הישג. אז במה תתפארו בבחירות הקרבות האלה? בהצלחות הכלכליות שלכם? במצב הביטחוני הכל-כך טוב? בערכים הדמוקרטיים שאתם מביאים? אבל התוכניות ההזויות האלה לא באמת יעבדו, וכמו לערוץ הלקקנות שלכם גם לטרלול הזה אין קונים, והציבור בישראל לא מאמין ולא קונה את זה. תודה רבה.
480 מילים של שלי טל מירון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.