קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב בראש, חברי הכנסת, היום 486 ימים מאז מתקפת הטרור האכזרית שהתרחשה ב-7 באוקטובר. נכון להיום 79 מבני עמנו עדיין מוחזקים בשבי החמאס האכזר ברצועת עזה. במהלך התקופה הארוכה הזאת חווינו רגעי התרגשות ושמחה עם שובם של יקירנו, של רומי גונן, של אמילי דמארי, של דורון, של קרינה, לירי, דניאלה, נעמה, אגם ברגר, ארבל יהוד, גדי מוזס, קית' סיגל, עופר קלדרון וירדן ביבס. שחרורם של החטופים הללו הביא עימו שמחה והקלה עצומה למשפחותיהם ולכולנו. עם זאת, ליבנו נשבר. ליבנו נשבר על אלו שעדיין לא שבו. אני כאן כדי להשמיע את קולם של אלה שעדיין כלואים, להזכיר את סבלם, ולהתחייב בפניהם ובפני משפחותיהם שלא ננוח ולא נשקוט עד להשבתו של החטוף האחרון. מדינת ישראל מחויבת להחזיר את כל בניה ובנותיה הביתה, ואנו נמשיך לפעול בנחישות ובאחדות למען מטרה זו. אני קוראת לכל הגורמים המעורבים, לרבות לראש הממשלה, לנשיא טראמפ, בארץ ובעולם: תתגייסו למען השבת החטופים. עלינו להפעיל את האמצעים הדיפלומטיים, המדיניים, הביטחוניים, העומדים לרשותנו, כדי להביא לסיום הסבל הבלתי-נתפס הזה. ביחד ובכוחות משותפים נוכל להחזיר את יקירינו הביתה, לחזק את רוח העם ולהוכיח שוב את עוצמתה של האחדות הישראלית.
כבוד היושב-ראש, היום חנכנו את השדולה של נשות הברזל. קיימנו את זה יחד עם חברתי חברת הכנסת אפרת רייטן, ועם חברת הכנסת שרון ניר, והגיעו אימהות עוצמתיות. חלקן הן אימהות לילדים חטופים שמחכות שיחזרו, וחלקן – יש להן גופות בעזה, והן מבקשות דבר אחד: קבר לבכות בו, להביא בלון ביום ההולדת, להיות שם. ואני רוצה לומר לך, אדוני, אני ישבתי וחשבתי לעצמי: אלוהים ישמור, מאיפה הכוחות האלה? מאיפה הכוחות להביא אחרי ששמענו את סיפורי הזוועה? וכל חטוף שמגיע – הסיפורים שוברים את הלב, האכזריות, הפגיעה המינית, הפגיעות הפיזיות, ההשפלות.
אנחנו עם ישראל, מדינת היהודים – פדיון שבויים, קודם כול. תודה רבה.
280 מילים של דבי ביטון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.