קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כנסת נכבדה, אני רוצה לומר לכל חבריי, מהימין ומהשמאל, שיצאו ב-16 החודשים האחרונים לרחובות: תראו כמה חשוב שלא ויתרנו. כמה חשוב שלא הקשבנו לקולות שאומרים: זה אבוד. כמה חשוב שלא הקשבנו לתדרוכים שכנראה רובם כבר מתים. וכמה חשוב שלא נרתענו כשהאשימו אותנו שאנחנו עוזרים לחמאס. ממש היו רגעים שהציגו את מי שיצא לרחובות למען חטופים והחטופות כבוגדים, כאנשים שעוזרים לחמאס. טוב שלא נרתענו. אני כל הזמן נזכרת, וזה לא יצא לי מהראש מהרגע הזה ששמעתי את הדיווחים, שגורמים מדיניים ישראלים תדרכו את הנשיא טראמפ וגרמו לו לחשוב שרוב החטופים כבר מתים, שאין כמעט אנשים חיים שם, בעזה, ולכן גם אין דחיפות לקיומה של עסקה. זה בלתי נתפס. בזמן הזה, בזמן שהיו דיווחים כאלה, קרינה, לירי, אגם, נעמה, קית', דניאלה, ועוד הרבה מאוד אנשים חטופים, חיים לגמרי, חיים, חיכו שנבוא ונציל אותם כבר. וגם כיום יש עדיין עשרות אנשים שמחכים שם, שמחכים שנבוא ונציל אותם. לראות את האנשים שלנו בבית שווה כל מאמץ שבעולם.
ולא, לא אנחנו חיזקנו את חמאס. לא מי שיצא להפגין למען האחים והאחיות שלו, לא הוא חיזק את חמאס. מי שחיזק את חמאס הוא מי שסירב, ועדיין מסרב, להחליפו. מי שחיזק את חמאס זה מי שהעביר לו מזוודות דולרים מאז שנת 2018, ומי שחיזק את חמאס הוא מי שלמעלה משנה מעביר ישירות לחמאס משאיות עם מוצרים שנמכרים, והם כבר עשו מזה למעלה ממיליארד דולר. ועם הכספים האלה מגייסים עוד ועוד מחבלים חדשים. הם אלה שחיזקו את חמאס – לא המפגינים שבאו לחזק משפחות מסכנות שהיקירים שלהן שם.
החטופים שחזרו סיפרו איך התמונות שלנו ברחובות נתנו להם כוחות ואפשרו להם להחזיק מעמד, להאמין, לא לאבד את התקווה. אז אני אומרת: אנחנו לא נעצור עד שכולם יחזרו הביתה. אנחנו נמשיך להפגין ולהילחם על כל אחד ואחת, על האחים והאחיות שלנו, עד שכולם יחזרו הביתה. אין מאבק ישראלי ציוני וצודק מזה.
291 מילים של מירב כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.